האוניברסיטה של החיים

בני הבכור עומד לסיים את שירותו הצבאי הקרבי בעוד פחות משנה. אני מסתכל עליו בגאווה ומתפעם ממנו, מהחוזק, מהרגישות, הנגינה הנפלאה והערכים שנוצקו בו. במפגשים האחרונים אתו אני חוזר כמו תוכי על נסיון חיי בתחום הלימודי והכלכלי, מנסה ללמדו את שלמדתי על בשרי, ושאף מורה לא השכיל ללמדני. אני מעונין למנוע ממנו את הכשלונות, אף על פי שהם מעצימים, כך שדרכו תסלל ביתר קלות.

אז החלטתי להעלות זאת על הכתב, שיהיה חקוק בפיקסלים שעל המסך ובאלקטרונים שבזכרון המחשב.

 

התחלה…סטארט-אפ

זה מתחיל מרעיון. בדרך כלל רעיון טכנולוגי  שפתאום צץ לך כאשר אתה חושב על איזה פתרון לבעיה שמטרידה אותך.

או לחילופין,  מקרה שבדרך כלל קורה ברעיונות הטובים באמת, שהם פתאום מבזיקים במוחך.

הדבר חשוב ביותר הוא שותף או שותפה. לבד זה כמעט בלתי אפשרי. אני נזכר בראיון שהיה לי ברדיו בתוכניתו של זהר אביטן. איך הוא שם את השיר של זהר ארגוב – בדד. כן הייתי בודד.

לכן אם בת הזוג, כאדם הקרוב ביותר יכול להיות שותפך, לא רק הכלכלי אלא הרעיוני שיתן לך את הדחיפה קדימה במילה טובה, כי תזדקק לזה לאורך הדרך, הרי זה משובח. זה יכול להיות חבר קרוב או אח, בן משפחה אחר. שניים זה כבר צוות שיוכל לבצע סיעור מוחות לשתף ולתמוך האחד בשני לקידום המטרה.

סטארט-אפ זה כמו מסלול המראה. אתה מגיע לשדה התעופה עם רעיון אותו אתה צריך להעביר נניח לאמריקה. לאחר שגייסת משאבים, כלומר כסף , ואתה יושב בתוך תא הטייס של הג'מבו, מפעיל מנועים ומתכונן להמראה. אחרי קבלת אישור ההמראה ממגדל הפיקוח אתה והנוסעים שלך, שהם השותפים שאספת בשביל קידום הרעיון: אשתך או חברתך, אחיך או בן משפחה אחר, חבר טוב ומשקיעים, כולכם ממריאים עכשיו אל עבר היעד. אל אמריקה הרחוקה.

הצלחתם להמריא, הקמתם כבר חברה אתה והמשקיעים, הם שמו כסף, יש לך עורך דין וגם רואה חשבון, ואתם כבר בגובה של עשרת אלפים רגל מעל הקרקע.

ופתאום נשמע איזה צפצוף באוזניה, ונורה אדומה מתחילה להבהב בתא הטייס. ישנה התראה שאחד מארבעת המנועים התחמם. אתה מחליט לכבות את המנוע וממשיך בטיסה. אבל המשקיעים שלצידך נבהלים. הם לא מוכנים לטוס במצב הזה. הם מבקשים שתנמיך בטיסה. אתה מבצע סבסוב ומפנה את האף למטה. מגיע לגובה מתאים והם לוקחים את המצנחים, פותחים את דלת המטוס וקופצים למטה. אתה נשאר לבד. ממשיך להטיס את המטוס עם מעט הדלק שנשאר, כי הם בקשו ממך בהתחלה לשלם בתשלומים, ורק התשלום הראשון הגיע וחשבתם על תדלוק באוויר.  הסוף צפוי – נחיתת אונס.

 

אוקיי, נחזיר את הסרט אחורה ונתחיל מחדש.

אתה מגיע לשדה התעופה עם המשקיעים והשותפים. אבל הפעם בוחר במטוס זמיר או צסנה, אלו מטוסי נוסעים קטנים. אתה בוחר מטוס דו-מנועי וממריא. עכשיו תוכלו להגיע ליעד בשלום. אבל גם אם לא היו לך משקיעים היית יכול להגיע לאמריקה. אומנם המסע היה אורך זמן רב אבל היה אפשרי. פרויקטים רבים התחילו במוסך, סטף וורטהיימר התחיל בצריף וכדומה. גיוס כסף לעיתים מהווה מיכשול ולא יתרון. המשקיעים רוצים או לא רוצים להיות מעורבים, אתה בוחר בשותפים שאינם מהתחום או שאתה בוחר בשותפים מהתחום שלוקחים החלטות שגויות.

באחד הימים כשבחנתי את קצב ההתקדמות נוכחתי לדעת שכל הדברים שהיו תלויים בי נעשו בזמן, וכל הדברים שניתנו הן לעורכי הדין, לרואי החשבון ולספקים השונים לא נעשו בצורה טובה ולעיתים לא עמדו בזמני היעד להספקה.

 

כסף, אשראי, מזומן, בנק

אומרים ש- כסף סופרים במדרגות. וזה נכון. אף אחד לא עושה לך טובה שהוא מצטרף אליך לפרויקט. הוא עושה טובה לעצמו. גם אם הוא משקיע כסף. גם אתה משקיע, אם זה זמן, ידע ,לוקח סיכון ועוזב מקום עבודה, יחסים עם בני זוג וכו'.  גם אם אלו חברים, דרוש מהם ערבויות.

אם אתה הולך לקנות מוצר במאתיים שקל, ואין אותו במלאי אתה מבצע הזמנה ונותן צ'ק, נכון? גם בהיי-טק זו דרך הפעולה צריכה להיות.

יש לך כבר פטנט, או רק בקשה לפטנט על רעיון. מצוין. משקיעים רוצים להכנס – שירשמו צ'קים. חוזה אצל עורך דין ללא ערבויות לא שווה את הנייר עליו הוא חתום. מה תעשה, תתחיל לתבוע את המשקיעים?  – כנראה שלא תהיה לך ברירה, ותאלץ לעשות זאת.

 

אשראי בנקאי– אתה צריך לדעת שהבנק אוהב אותך כשיש לך כסף. ויתן לך בעיטה חזקה ברגע של חולשה. לכן עבוד עם מספר בנקים. אל תקח אשראי אלא הלוואה. השותפים שלך צריכים להיות ערבים על ההלוואה או האשראי.  לא רוצים – לא צריך, חפש אחרים.

הבעיה עם אשראי בנקאי הוא, שאתה חותם שבכל רגע נתון, זכותו של הבנק לבטל את האשראי שניתן לך, את מלוא האשראי. ואז בדיוק ברגע שאתה צריך אותו, את האשראי, בנקודה שבה אין מכירות או לא הושג כסף מגורמים אחרים אתה בבעיה כי אתה צריך לכסות את כל המינוס בחשבון. ומהבנק בודאי שלא תקבל עכשיו הלוואה לכיסוי.

 

אל תשכח –  מזומן הוא המלך.

 

חברים – איך אומרים, חברים יש רק באגד. הרבה פעמים זה נכון. אל תבחר רואה חשבון כי הוא חבר, או חבר של חבר, אותו כנ"ל לגבי עורך דין.

במקצועות חופשיים, עורך דין, רואה חשבון וגם רופאים, יש מכל הסוגים. טובים , מצוינים וגרועים. בחר את הטובים ביותר. עדיף להיות בלי עורך דין מאשר עם עורך דין גרוע. כבר נאמר לי בסכסוך עם חברה אחרת : "תבוא עם עורך הדין שלך". ובודאי שבאתי לבדי. לא שילמתי את 70,000 שקל הנותרים על העבודה כי היא לא היתה מוכנה בזמן לתערוכה שבה הופעתי. וכפי שנאמר לי מאוחר יותר על ידי אחד המעורבים, הם הלכו לעורכת דין בכדי להפחיד אותי, מאחר שידעו שאני צודק, ולו הייתי תובע אותם הייתי מקבל גם את החלק שכבר שילמתי.

והתביעה עליה איימו עלי, לא הוגשה מעולם.

 

זמן – זמן זה לא פונקציה.  הרבה פעמים חזרתי על המשפט הזה. הוא נכון בסיטואציות מסוימות ואינו נכון באחרות. העיתוי חשוב מאוד בתחילת מערכת היחסים, כמו התאהבות. כאשר אתה מנסה לגייס משקיע חדש, צריך לדעת  ש- צריך להכות בברזל כשהוא חם.  היו לי מקרים שסירבתי לקבל שותף בפגישה הראשונה ואמרתי לו שאחשוב על זה ויקבל תשובה עד למחרת ("אשן על זה בלילה")  ולמחרת הוא כבר סירב להצעה.

אבל לאחר אותה "התאהבות", הזמן הוא באמת לא פונקציה (עד גבול מסוים). אפשר לתקן טעויות, אפשר לשנות נתיב ולבחור נושא אחר או רעיון אחר שלפעמים צץ.

 

גמישות– קבעת שאתם צריכים לממש רעיון א', אבל תוך כדי העבודה פתאום צץ רעיון ב'. ורעיון ב' הוא הרבה יותר טוב מקודמו. אז צריך לרוץ עכשיו ולממש את ב'. גם אם רעיון א' קל יותר למימוש ויכנס יותר מהר כסף לחברה. הרבה משקיעים לא מבינים זאת ועלייך להסביר את המשמעות לכך ואת הכדאיות.

 

טכנולוגיה– הדבר החשוב ביותר !!!!!  לא אנשים ולא צוות ולא בטיח (איזו מילת סלנג שאני לא יודע עם עדיין בשימוש…). כל הטוענים שדבר ראשון שהם מסתכלים זה על הצוות אלו אנשים שלא מבינים בטכנולוגיה. אין רעיון מבריק שלא יהיה לו שימוש. אם זה לא אתה שתקדם אותו, הוא יצוץ ויקודם על ידי מישהו אחר. לכן דבר ראשון אתה צריך להגן על הטכנולוגיה. הדרך היא ברישום בקשה לפטנט. ובהתחלה, רישום בקשה לפטנט זמני בארה"ב, ותוך פחות משנה צריך לרשום בקשה מלאה. בפוסט הקודם התעסקתי קצת בפטנטים.

 

יועצים– כתבתי כבר על חברים. אם אתה צריך יעוץ, גש לאנשי מקצוע הטובים ביותר או לחבר שאתה יכול לסמוך עליו. לא כולם כאלה.  ישנם חברים שיתכן שלא הצליחו בעבר ועינם תהיה צרה להצלחתך.

 

משקיעים מול שותפים– אני טוען שכל שותף צריך להיות גם משקיע. לא יתכן שאדם בעל יכולות כלכליות עצומות, יהיה שותף או יועץ שלך בלי לסכן גם את כספו לעומת הסיכון הרב שאתה לוקח. הוא יכול להכנס להשקעה אפילו בסכום סימלי, העיקר שיהיה מושקע.

צריך לבחון את המשקיעים והשותפים בקפידה. עדיפות ראשונה היא לחבור לאנשים מביני עניין ובעלי נסיון בתחום.

כמו כן  – לא לשים את כל הביצים בסל אחד ועדיף לקחת משקיע נוסף ולחלק את ההשקעה הדרושה, מאשר להתבסס על משקיע בודד.

 

צוות – כתבתי כבר על חשיבותו של שותף. אבל הצוות אינו הדבר הקריטי במיזם אלא הטכנולוגיה (אני חוזר על זה שוב כי כל הזמן שומעים את זה על ידי היועצים והמנהלים בהייטק, מאחר שהם בעלי אינטרס לעיתים למנות אנשים מסוימים בכדי ש- "בעל המאה הוא בעל הדעה", ומינוי מנכ"ל או יושב ראש יאפשר זאת.

 

פטנט –  חברת סוני התפתחה בזכות הזכויות שהיו ברשותם ביפן על המצאת הטרנזיסטור על ידי שוקלי. כך הם יכלו למנוע מיצרנים אמריקאים לשווק את מוצריהם ביפן שלאחר מלחמת העולם השניה והגישו תביעות נגדם (כדאי לקרוא את ספרו הנפלא של מיסד סוני אקיו מוריטה – תוצרת יפן). גם חברת ישקר של סטף וורטהיימר הצליחה להגיע ממכירות של עשרות מיליונים למכירות של מיליארדים בזכות פטנט שהומצא על ידי יוסי פנו.

פרס דן דוד מוענק על ידי אדם שהמציא את ה"פוטו רצח", אותם תאים לצילום מהיר, ועתה הוא מחלק בסביבות שלשה מליון דולר כל שנה פרסים למדעים וחברה.

לדעתי אפשר להפוך כל רעיון טוב עם צוות בינוני לחברה מצליחה, אבל אי אפשר להפוך רעיון בינוני עם צוות מצוין לחברה מצליחה ( כרומטיקס נמכרה ב- 4.6 מיליארד דולר ולא יצא מזה כלום)  חחח… רשמתי 4.6 מיליארד דולר  ועכשיו בבדיקה בגוגל מדובר על מכירה של 4.7 מיליארד דולר, שכחתי 100 מיליון דולר….כסף קטן  ).

 

 עיתונות – כתבות בעיתון הוא דבר קשה להשגה. במיוחד לחברה צעירה ולא מוכרת שעדיין לא מוכרת. עיתונאי הוא כמו בנקאי, הוא רוצה לראות מוצר מוכר, רוצה לראות כסף. אם החברה בראשית דרכה ואיזה גוף עדיין לא קנה אותה, הסיכוי קטן מאוד.

בנושאים המדעיים, משום מה העיתונאים בארץ מצפים שעניינך יתפרסם קודם בחו"ל ורק אחר כך הם יפרסמו כאן…

זה נושא לא פשוט, אחרי עבודה רבה זכיתי בעבר לכמה כתבות, לתוכנית ברדיו ואף ערכתי מסיבת עיתונאים בבית סוקולוב, אבל שוב זה קשה.

 

מוצר– איך אמר סטף וורטהיימר בכנס "תראה לי מוצר" ו- "אל תתן כסף תרשום הזמנה".  מה שחשוב בכל התהליך הוא המוצר. זו המטרה, ליצר מוצר אותו יהיה ניתן למכור.

 

 

עידכון  10.4.11

ראשית בדקתי את שמו של הממציא בחברת ישקר של סטף וורטהיימר, שבזכותו הצליחו להגיע מעשרות מיליוני דולרים למכירות של 1.5 מיליארד דולר בשנה האחרונה. שמו הוא יוסי פנו.

 

הסכם סודיות הקרוי גם   (NDA ( Non Disclosure Agreement

הנו הסכם אשר אמור להבטיח על סודיות המידע המועבר מצד אחד לשני. בדרך כלל דרישתם של יזמים כלפי משקיעים או שותפים פוטנציאלים. מנסיוני, ישנם רבים שאינם מוכנים לחתום עליו. נסעתי פעם להפגש עם דוקטור אחד(לא רופא..איש טכנולוגיה) בתל-אביב. מאחר שסירב לחתום, הדבר היחיד שיצא מהפגישה היה כוס קפה ששתיתי. היו גם כאלה שחתמו.

בסה"כ, כיום, אני לא מצפה ולא מבקש שיחתמו. לכן אני מגן על הטכנולוגיה מראש ברישום בקשה זמנית לפטנט. ניתן גם לרשום על ההתכתבות באימייל  **** סודי ****  בראש העמוד. הרי אם אתם נפגשים עם מספר רב של אנשים, אין באפשרותכם לפקח מה קורה לאחר הפגישה.

 

Only the paranoid survive (רק הפרנואידים שורדים)

זהו ספר שכתב אנדי גרוב שהיה ממקימי אינטל ואח"כ גם המנכ"ל שלה. מצאתי אותו על אחד המדפים בספריה של אינטל שם עבדתי. קראתי אותו טרם עזבתי להקים חברה משל עצמי.  לדעתי אסור להיות פרנואידים וחששנים. חייבים לדעת לקחת סיכונים. כמו שכתבתי בסעיף בקודם של הסכם הסודיות, צריך לדעת להגן על עצמך מצד אחד ולקחת סיכון מצד שני. אחרת לא מתקדמים.

 

גנבות ידע  – מסתובבים בשוק אנשים שזה כל תפקידם. כמו שרשתות המזון שולחות אנשים לבחון את מחירי היריב, גם בהייטק ישנם אנשים שבוחנים טכנולוגיות חדשות. ישנן חברות המשלמות בכדי שיעקבו אחרי כל פטנט חדש שנרשם על ידי חברה יריבה, לפעמים הם רושמים התנגדויות.

ישנם מקרים שחברות שהוצגו בפניהם רעיונות, ואפילו כאלה שנרשמה עליהם בקשה לפטנט, החליטו לגנוב את הרעיון ולישמו.

ללא ספק יש לנהוג בזהירות.

 

זהו בינתיים, בטח אזכר בעוד כמה סעיפים אז אעדכן.

 

 

 

אודות David Gross

Inventor
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

17 תגובות על האוניברסיטה של החיים

  1. דפנה הגיב:

    בסופו של דבר כל אחד אוהב להתנסות לבד. לצבור נסיון חיים ולא ללמוד מאבא או אמא.

    • Intsi הגיב:

      הפעם אין הסכמה ביננו. עשרות שנים אנחנו מחנכים את ילדינו. למי שיש כסף גם קונה לילד מכונית או דירה או עוזר בלימודים. ללמד את נסיון החיים זה  דבר שבדרך כלל לא נעשה ואז הילדים חוזרים על אותן טעויות.
      אני אומר לך זאת מנסיון כבן של בנקאי ובעל עסק, ועצות כלכליות לא ניתנו לי מעולם וחבל שכך, כי אז דרכי היתה קלה יותר. לכן אני מעביר זאת לבני.

      • כאן אני מסכים גם עם דפנה וגם אתך.
        מצד אחד, בתור מישהו שאוהב ללמוד בעצמו ולהתנסות לבדי ובכך ליצור לי מסלול שבניתי בדרכי שלי,
        ומצד שני, זה בהחלט מקל כשיש לך גב ומצפן שמורה לך את הכיוון הנכון.

      • דפנה הגיב:

        השאלה אם הבן שלך רוצה ללמוד ממך. מנסיוני עם ילדי הם לא רוצים ללמוד ממני כלום. אני נותנת להם הרצאות ארוכות על החיים אבל זה נכנס באוזן אחת ויוצא מהשניה. לפעמים הם מוציאים אותי מהכלים כאשר הם נכשלים כי הם לא הקשיבו… אבל בנשימה ארוכה אני לא הייתי יותר טובה. גמני לא הקשבתי. לפעמים ברכתי על כך לפעמים הצטערתי.

  2. בני. הגיב:

    קודם כל, לא הבנתי למה אתה מתכוון כשאתה אומר "אשראי בנקאי".

    בקשר לזמן – אני חושב שהעיתוי מאד חשוב באמת. אבל זה אומר גם שאתה צריך משקיעים ולפעמים החברה נחנקת בלעדיהם. אתה לא יכול להגיע אחרי 13 שנה עם הפטנט שלך למה שהיית צריך להגיע אחרי 3 שנים. זה כבר יהפוך אותו ללא רלוונטי. העולם השתנה כבר.

    בקשר לגמישות – אותנו לימדו שאם יש לך "רעיון ב’" אז זה מצוין ואתה יכול לרשום אותו כפייפ-ליין. משקיעים מאד אוהבים את זה ומרגישים שהם בטוחים כשזה קורה כי אם רעיון א’ נופל אז יש רעיון ב’.

    אני מסכים עם מה שאמרת על חברים. לקבל מישהו על סמך חברות זה לא מקצועי, ובדרך כלל מתכון לאסון.

    שאלה לי. דיברת כבר עם הבן שלך והבנת כבר שהוא בתוך העניין? אולי הוא בכלל לא רוצה ללכת לתחום שיש בו פטנטים?

    • Intsi הגיב:

      אשראי בנקאי היא אותה מסגרת אשראי שאתה מקבל. נניח אתה מרוויח x , אז בתור שכיר הבנק יכול לאשר לך מסגרת אשראי של משכורת אחת או יותר. בעצם אתה יכול להיות במינוס בחשבון. זה נהוג בארץ אבל לא בארה"ב. ומכאן תמונה הסכנה, כי ברגע אחד הבנק יכול למשוך את השטיח מתחת לרגליך ולבקש שתסגור את  כל המינוס.
      הזמן הוא קריטי במצבים מסוימים ולא קריטי באחרים. קריטי לרשום את הפטנט מוקדם ככל שיהיה (אפילו יום אחד שמישהו יקדים אותך כמו שקרא לגרהם בל שהקדים את מתחרהו), אבל לאחר הרישום אפילו כמה חודשים הם לא קריטיים.
      לגבי רעיון ב’. לעיתים צריך ללכת עליו ולא להשאירו כתוכנית מגירה. לי היה אלגוריתם מתמטי עליו חשבתי ללכת, פתאום ממנו צצו טכנולוגיות לאימות והצפנה – אז צריך ללכת עליהן.
      אני לא מושך את הבן שלי ללכת בדרכי, אני פשוט מוסר לו ידע. אם ירצה – ישתמש בו.

  3. זה פוסט שאני מוסיף למועדפים ובהחלט אקח ממנו טיפים.

    תודה רבה על השיתוף ובהצלחה לבן שלך!

    פסח שמח ומהנה,
    רועי

  4. אודיסאוס הגיב:

    סקירה יסודית מאוד, כל הכבוד 🙂

  5. כל הכבוד על ההשקעה, ושיהיה בהצלחה לבן!

  6. טל עוז הגיב:

    כל הכבוד!!! בהצלחה

  7. אמזונה הגיב:

    אמנם אני אל קרובה לתחום הזה אבל שי פה הרבה דברים משותפים לתחומים שבהם אני עוסקת (בייעוץ ארגוני)
    הדבר הכי חשוב זה לא להיות לבד…
    הבדידות בעת שאתה הולך על רעיון חדש ומנסה להפיח בו רוח חיים היא גדולה..
    במיוחד אם יש בסביבה קטני אמונה שישר יראו לך למה זה לא יעבוד / לא יצליח..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s