פרס נובל

שעת בוקר. חג הסוכות. לא מכבר שלחתי אימיילים לשותפים בקידום הפרויקט. פגישה טובה גם נערכה שלשום לגיבוש והערכה של אופן ההתקדמות.

 

 


 

בשעות אחר הצהריים שלאחר הפגישה החלטתי לגשת לספריה ולחפש את הספר אותו קרא 25 פעמים. 25 פעמים?????

אני ניגש שוב ומדליק את הטלוויזיה והממיר. הרי הקלטתי את התוכנית עליו שהופקה לפני 6 שנים ושודרה עכשיו בשנית לאחר שזכה בפרס נובל.

בסרט רואים אותו ואת המנחה נמצאים בחנות לספרים יד שניה במושב צרופה, הם עומדים ליד ספרים ישנים של ז'ול ורן, "הנה הספר, אומר דן, זהו "אי התעלומות" שנקרא קודם "אי התעלומה".
עמדתי ליד מדפי הספרים בספריה, מחפש הייתי את "אי התעלומות". אין זכר לסופר ז'ול ורן. אני שואל את הספרנית היכן ספריו. "זה באות ו', היא אומרת, אבל בספריית הילדים…". כנראה שכשאנו מתבגרים נגמרות לרבים התעלומות, ההרפתקאות, המסעות לגילוי יבשות רחוקות, מסעות בכדור פורח, בגילוי החלל ומעמקי הים, כל שסיפר בספריו ז'ול ורן.

מצאתי את הספר בספריית הילדים, השאלתי אותו אולי גם ילדי יקראו בו, לא צריך 25 פעם כמו פרופ' דן שכטמן, מספיקה קריאה אחת.

על התגלית של פרופ' דן שכטמן שמעתי רק לאחר שסיימתי את לימודי הפיסיקה באוניברסיטה. היו אלה בעצם בדיוק אותן שנים של המהפכה, אמצע שנות השמונים, אבל בשיעורים במצב מוצק, שם לימדו על גבישים ומתכות וסריג בראווה,  fcc ,  bcc ועוד ביטויים, לא שמענו כלל על
גביש כמו-מחזורי ( quasi-crystals (מעין-גביש)), אותם גילה פרופ' שכטמן.

אנחנו תיארנו גביש לפי תא היחידה שלו.  למשל נניח שתא היחידה הוא קוביה, שבכל קודקוד יש אטום. וכל הגביש מורכב מאוסף של תאי יחידה ה"דבוקים" האחד לשני ויוצרים את הגביש. גביש כזה נקרא גביש קובי פשוט:

 

 

238180761

 

והנה תצלום שצילמתי עכשיו של גביש מלבני:

 

238181941

 

בסרט מספר פרופ' שכטמן על הגילוי המפתיע בשנת 1982. הוא הסתכל במיקרוסקופ האלקטרוני ופתאום ראה תמונת דיפרקציה של גביש בעל סימטריה שונה מהמקובל.

עד לרגעים אלו היה ידוע שלגבישים ישנן סמטריות מסוימות אבל לא סימטריה על בסיס 5. הרי גבישים צריכים להיות מסודרים כך שכל תא יצטרף לתא אחר ואוסף תאים יצרו משטח, ומרחב. אם נרצה לרצף משטח, או את הבית לדוגמא, הרי שנעדיף שהמרצפות יהיו רבועיות, אבל אם ניקח מרצפות מחומשות נראה שזה בלתי אפשרי.

 

נראה לדוגמא ריצוף בעזרת מרצפת משולשת:

 

238183781

 

הוספפתי בתוכה עוד שני משולשים ליופי.

עכשיו ניקח ונוסיף עוד 5 מרצפות כאלה כאשר כל אחת מסובבת בזוית של 60 מעלות מקודמתה:

 

238184421

 
קבלנו גם שני מגני דוד. ששת המרצפות המשולשלות יוצרות משושה שגם הוא יכול להיות אריח בודד. נצרף אריח משושה אחד למשנהו:

 

238184201

 

 

ואריח משושה שלישי:

 

 

 238184441

 

 

 

וכן הלאה עד לריצוף המשטח המיועד. אבל מה קורה בסמטריה של מחומשים, סמטריה בבסיס 5:

 

 

238185601

 

 

ניתן לראות שסימטריה כזו לא יכולה לרצף את המישור. וכן היתה הבעיה שבגללה לא האמינו לפרופ' שכטמן, סילקו אותו מקבוצת המחקר

ופרופ' לינוס פאולינג אף טען בכנסים ש- "לא יכולים להיות מעין-גבישים אבל יכולים להיות מעין-מדענים". פרופ' לינוס פאולינג היה מדען שזכה בשני פרסי נובל גם לכימיה וגם לשלום, והיה שם דבר בנושא הגבישים.

(דרך אגב, גם אני הצלחתי להגיע לעניין מסוים שפרופ' לינוס פאולינג חקר ולא הצליח להגיע, והצגתי זאת בכנס הבינלאומי שקיימה האגודה הישראלית לכימיה בשנת 2004, מדובר במספרי הקסם של הגרעין).

 

 ותמונה שצילמתי הבוקר של סימטריה מחומשת בעלי הכותרת של פרח:

 

 

238186501

 

 

אין על הטבע.. איזה יופי.

לעומת זאת במרחב כן ניתן לקבל גביש בעל סימטריה מחומשת.  כפי שניתן לראות בדוגמא הבאה של Quasicrystal של Ho-Mg-Zn:

 

 

 

238189701
מתוך ויקיפדיה

 

 

 
ותמונה אחרונה מויקיפדיה של מבנה של quasicrystal (מעין-גביש):

 

 

239039961

 

 

אז שיהיה במזל טוב לפרופ' שכטמן על הזכיה בפרס נובל, ואני אפנה  לאי התעלומות….

 

 

 

 

אודות David Gross

Inventor
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

22 תגובות על פרס נובל

  1. דפנה הגיב:

    פעם חשבו שכדהא שטוח, והוא נישא על צב.

  2. בני. הגיב:

    אני קראתי את "אי התעלומות" של ורן כספר הראשון שאני קורא מאת ורן.
    אחר כך קראתי עוד כמה עשרות שלו. אולי 70.
    רק כשהתבגרתי שמעתי על זה שהוא היה אנטישמי, וגם אבא די גרוע.
    והתאכזבתי שהאיש היה לי למודל.
    אגב, אפשר לראות בחלק מהספרים שלו שהיכן שהוא מתאר דמות יהודית – הוא תמיד מתאר אותה כרודפת בצע.
    אני לא חושב שזה מוריד מגדולת הכתיבה של ורן, ואני לא חושב שצריך להחרים אותו או משהו כזה. אבל אני כן חושב שזה מאכזב שדמות כזו הייתה גזענית, ושצריך לזכור את זה כשקוראים את הספרים שלו.

    אגב, "אי התעלומות" הוא הספר הכי טוב שקראתי אצלו, והוא מחבר בין שני ספרים אחרים. "20 אלף מיל מתחת למים" וגם "הרפתקאות רב החובל גרנט". ככה שזה שהוא היה הספר הראשון שקראתי – גרם לי לקרוא את הדברים במין סדר הפוך. כי רק אחר כך קראתי את הספרים שהובילו אל הספר הזה.
    עוד ספר טוב שהיה לו זה "רב חובל בן 15".

    • Intsi הגיב:

      כל הכבוד לך.  זכור לי שקראתי ספרים העוסקים בהמצאות וגילויים ובמדע אבל פחות בהרפתקאות. מספרי ז’ול ורן קראתי אחדים. יצר ההרפתקנות פרץ אצלי בשלב הרבה יותר מאוחר.
       
      לגבי היותו גזען ואנטישמי. אני חושב שהוא תיאר את המציאות. לעם היהודי יש הישגים מדעיים נכבדים, ואחוז גבוה מזוכי פרס נובל הם יהודים, מצד שני יש לעם היהודי את הנוכלים הכי גדולים כי את הגניוס היהודי הם מפנים למטרות של עשיית כסף ברמאות. למשל לאחרונה היה זה ברנרד מיידוף שהונה ב- 65 מיליארד דולר (ונחשבת להונאת הפונזי הגדולה ביותר בהיסטוריה).
      אז על מי אתה חושב יכתבו את הספר הבא על איזה נוכל גדול? -בודאי שיהיה זה יהודי.
      היהודים בגולה עסקו בהלוואות בריבית ובמסחר מאחר שלא היו בעלי אדמות, ניצלו את יתרונם השיכלי, וכך התפתחו ביניהם גם נוכלים.
      הדבר הזה מתבטא במספר עורכי הדין בישראל, שלא חסרה להם עבודה כי אחד תובע את השני. בעוד שבשנת 1950 היה עורך דין אחד על כל 1687 אזרחים הרי שכיום יש עורך דין אחד לכל 183 אזרחים. בטח שיא עולמי.

  3. נוסעת הגיב:

    מאלף ומרתק כתמיד.
    תודה!
    שלחתי אליך עוד קורא מתעניין. בשני התחומים שלך. המדעי (בעיני הוא בעיקר אמנותי)  והכלכלי.
    את בני הבכור.

  4. ק.ק הגיב:

    חשבתי עליך שכשמעתי על הזכיה בפרס נובל. אמנם אני לא מבין עד הסוף את התחום שלך (אפילו לא קצת. זה פשוט יפה בעיני), אבל זה נראה לי נושק ברמות מסוימות.

  5. טל עוז הגיב:

    כששמעתי על הזכיה שלו, ישר חשבתי עליך. ותארתי לעצמי שזה אומר לך הרבה יותר ממה שלי זה אומר.

    האמת היא שאתה מקסים אותי בהתרגשות שלך מהטבע.

  6. הסבר מושקע… המקרה הנ"ל מראה שאין לאיש מונופול על החוכמה/אמת… וחשיבה מדעית אמיתית צריכה להשאיר מקום לספק, בפרט בתחומים שהם לא לגמרי מדוייקים (במובן זה שהם מבוססים על הנחות/תיאוריות מסויימות שהן לא אקסיומות).

  7. אמלש II הגיב:

    תמיד אני מרגישה טיפה לא נוח לקרוא איך מדען אחר כותב מהלב. אתה מכיר את התחושה? כי גם אני כותבת ככה, זה כמו תמונת ראי מסויימת.

    ועם התחושה מאוד אהבתי מה שכתבת. זה מזכיר לי צללים מהעבר הפיסיקלי שלי. (אולי בגלל זה התחושה).

  8. קנקן התה הגיב:

    שמחתי לגלות את הבלוג שלך.
    הסתכלות ראשונית בבלוג עוררה בי אסוציאציה לדברי הפילוסןף הבריטי ברטראנד ראסל: "המתמטיקה, כשמסתכלים בה מצדה הנכון, יש בה לא רק אמת כי אם גם יופי – יופי קר וחסכני כמו בפיסול.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s