אומנות דיגטלית

זהו, יש גושפנקא, יש אומנות דיגטלית. כתבתי על כך בפוסט הזה לגבי השאלה האם תמונה דיגיטלית יכולה להקרא אומנות.

מסתבר שהאומנות כיום אינה רק שימוש במכחול וצבעים אלא גם שימוש במקלדת ואלגוריתם מחשב.  גיליתי שמתקיימת תערוכה  במוזיאון העיצוב בחולון הקרויה Decode, והפרסומת לתערוכה הזכירה לי את הפוסט ההוא כי בשניהם מופיעים משולשים.

 

מעבר לכך, הרי התמונה נוצרה על ידי נוסחה מתמטית ומכאן שהמתמטיקה בהצגתה על המסך היא אומנותית, דבר שהפליא את המורה שלי , הצייר כתריאל עפרוני בפגישתנו לפני מספר שנים.  טוב שנסגר המעגל.

 

השבוע קראתי כתבה על פטנט הקשור לפיקסל במסך המחשב. הרי כל האומנות הזו תלויה בפיקסלים והם אלה שיוצרים את התמונה. זהו אחד הפטנטים הטובים שראיתי לאחרונה, מדובר בחברה ישראלית בשם Preton שהממציאים שלה הבחינו בהבדל הקיים בין הפיקסל שעל גבי מסך המחשב שהוא רבועי, לבין הפיקסל המודפס במדפסת שהוא עגול. לכן כאשר מדפיסים במדפסת, נוצרת חפיפה של שני עיגולים ודיו רב מתבזבז. החברה פיתחה תוכנה הנתנת להורדה מאתר החברה, החוסכת בדיו להדפסה. אפשר לראות זאת באתר החברה.

כל כך פשוט וכל כך יפה כמו שרק פטנט איכותי יכול להיות, ואפשר לראות אותו כאן.

איך לא ראיתי את זה לעזאזל???!!! הרי כל התיאוריה הגרפית שפיתחתי התבססה על הגדרת הנקודה כפיקסל צבעוני. את הנקודה שרטטתי כעיגול כבר בשנת 1997 וכך הרצאתי בסורנטו בשנת 1998. עורך הדין שלי שלח לי מארה"ב תדפיס של חברת Hp ובו תמונת עיגולים. הוא חשב שאולי  ישנה הפרה של הפטנט האמריקאי שלי. לא קישרתי בין השניים, בין הפיקסל על המסך לבין הפיקסל המודפס, ואני מוריד את הכובע בפני הממציאים הישראלים על הפטנט היפה שלהם.

 

אבל השבוע גם גיליתי, שישנה חברה אמריקאית העושה שימוש ברעיון שפיתחתי, על כך בפוסט הבא.

 

אסיים עם הדמיה שפיתחתי אז עבור תצוגה של משוואות לורנץ. את ההדמיה הזו הצגתי בכנס בסורנטו כאחת הדוגמאות.

זהו לורנץ מאפקט הפרפר שדנתי עליו בפוסט הזה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אודות David Gross

Inventor
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

34 תגובות על אומנות דיגטלית

  1. ראיתי את הכתבה בטלויזיה וכשראיתי אותה מיד חשבתי עלייך. חוץ מזה שכבר מזמן אין צורך בשום גושפנקא, זה שבארץ הגיעו לזה רק עכשיו זה חבל כי אני כבר לפני 13 שנה הייתי במוזיאון לאומנות מודרנית בפרנקםפורט ואחת התערוכות עסקה בדברים דומים (אם כי בכלים ההרבה פחות מתקדמים שהיו אז) ושמעתי על תערוכות דומות ורבות באירופה כך שמהבחינה הזאת אומנות דיגיטלית זה משהוא שגילו באירופה וקיבל שם גושפנקא כבר ממזמן.
    וחוץ מזה מי צריך גושפנקא? הרי אומנות היא דבר סובייקטיבי ומה שנתפס בעיני ובעיניך כאומנות הוא… אומנות ולא צריך אישור של אף אוצר תערוכה בשביל כך.
    לגבי הפטנט – מדהים כמה שזה פשוט, מסוג הפטנטים שאתה ישר חושב "איך לא חשבתי על דבר כל כך ברור מאליו"!
    נהניתי לקרוא.

  2. נ*גה הגיב:

    אני לא מבינה בנושא הזה, אבל מה שרואים בסרטון מעניין ויפה.

  3. בני. הגיב:

    יופי של דבר הצגת בסרטון.

    אני חושב שתמיד היה קשר בין מתמטיקה לאמנות.
    תמיד כשאתה מדבר על הנושא שלך בהקשר לאמנות אני נזכר ביעקב אגם.
    כי גם אצלו זה נראה לי כמו מין פסיפס כזה של המון חתיכות צבועות והיחס שלהן. למרות שאני לא יודע אם מה שאתם עושים קשור זה לזה.

  4. אני בת הגיב:

    וואוו זה מדהים
    עושה חשק ללכת לראות

  5. תודה על המידע המעניין. מקריאה ממש בריפרוף, הבנתי את רעיון החפיפה והלכאורה בזבוז, עדיין לא הבנתי בדיוק איך זה עובד בפועל, אני מנחש שזה גם קשור לרזולוציה, ככל שהרזולוציה גבוהה יותר, כך הסיכוי של רעיון כזה לחסוך גדול יותר.
    אגב, גם אני מכיר קצת את נושא הפטנטים (יש לי פטנט רשום בארה"ב בנושא מחשובי). אני מכיר את התהליך המתיש, הארוך (והיקר) לקבלת הפטנט… וראה איזה ’פלא’… גם אני הבחנתי ממש לא מזמן שמישהו/הם מנסים לעשות משהו די דומה למה שכתוב בפטנט שלי… אם כי לא בדיוק (ועדיין לא החלטתי אם ומה לעשות (כי זה לא פשוט, אני משוכנע שאתה יודע לא פחות ממני)). אגב, אם הבנתי נכון מאחד האתרים הנ"ל, מה שהזכרת עדיין לא פטנט אלא pending.

    • תיקון: הכוונה שלי היתה בעצם לומר שככל שהרזולוציה גבוהה יותר, כך הסיכוי של לכאורה אלגוריתם כזה לגרום לתמונה להיות קרובה למקור (ללא החיסכון) גדול יותר. 

      הזכיר לי גם את נושא המיקר-פיקסלינג. תחום בmachine vision שבו יצא לי לגעת קצת במסגרת איזו עבודה (מעין ניסיון ליצור מתוך תמונת דיגיטלית, תמונה (או ליתר דיוק במקרה דנן חישובים) עם רזולוציה גבוהה מהנתון ע"י אינטרפולציה בין פיקסלים סמוכים, לפי ערכי הRGB (או גווני אפור) שלהם).

      • Intsi הגיב:

        אני לא יודע כיצד זה תלוי ברזולוציה. כי אם יש פיקסל גדול (מעט פיקסלים, רזולוציה נמוכה) אז יש עיגולים גדולים יותר, אבל ברזולוציה גבוהה יש אמנם עיגולים קטנים אבל הרבה עיגולים. אני חושב שיתכן שהיחס נשמר…צריך לבדוק.
         
        יש לי גם פטנט אחר, אבל כאן במקרה הזה לא המשכתי את ההגנה כי נסעתי לארה"ב והפרויקט נכנס לתרדמת.
        ועכשיו אני עובד על רעיון אחר שהוסבר בפוסטים הקודמים, גם עליו הגשתי בקשה.
        אם יש לך ספק בקשר לשימוש בפטנט שלך, גש לעורך פטנטים, בדוק זאת ואם באמת נעשה שימוש אזי תוכל לתבוע את החברה (במקרה הזה תצטרך עורך פטנטים שהוא גם עורך דין). שווה לנסות.
         

      • כפי שתיקנתי בתגובה השניה, הכוונה שלי היתה לנראות, כלומר ככל שהרזולוציה גבוהה יותר, כך, אני משער, אפשר להחליף קבוצת פיקסלים של נניח צבע ורוד בשילוב מסויים של פיקסלים אדומים ולבנים (כאשר לבן=כלום, בהנחה שתמהיל כנ"ל יוצר ורוד זהה וכן הלאה דוגמאות לצבעים שונים) תוך חיסכון בדיו ונראות דומה.

        אני חושב שהבעיה לגבי תביעות כנגד הפרת פטנט הם העלויות. ממה שהבנתי משפטים בארה"ב בנושאים כנ"ל הם לא כ"כ עסק לאדם בעל רכוש פלוס-מינוס ממוצע, אלא לחברות (עתירות ממון), אבל אני אבדוק בהזדמנות.

      • Intsi הגיב:

        יש לך מספר אופציות:
        1. לפנות לעורך דין אמריקאי שיכתוב מכתב לאותה חברה על הפרת הפטנט והצעה לרכישת הפטנט או רשיון, אחרת תוגש נגדם תביעה. יש סיכוי שזה יעצר בשלב הזה.
        2. הגשת תביעה דרך עורך דין אמריקאי שיקבל אחוזים (או מקדמה ואחוזים).
        3. קיימות היום חברות שסוחרות בפטנטים. הפטנט שלי עמד למכירה פומבית באמסטרדם, אותה הם ערכו. הם גם קונים פטנטים ובמיוחד עם הם רואים שישנה הפרה של הפטנט. הם גם יכולים להשיג לך קונה לפטנט. אם תרצה אחפש את הפרטים שלהם.

      • Intsi הגיב:

        הכוונה באפשרות הראשונה היא שיתכן ותגיעו להסכם כבר בהתנהלות הראשונה כי החברה לא תרצה להגיע למשפט ותעדיף לרכוש את הפטנט שלך.

  6. דפנה הגיב:

    יצירה יפה. ביחד עם המוזיקה
    צבעים קשורים במדע. אורך גל כזה וכזה נותן צבע כזה וכזה. העיקר שזה נעים לעין ולאוזן. נראה שאף פעם לא ידעו להגדיר מהי אמנות ומה לא.

  7. נוסעת הגיב:

    לא תמיד צריך גושפנקה..
    ובכל אופן, אני תמיד אמרתי לך, שאני כאן בגלל העניין ובגלל האמנות..
    זה צועק אמנות!
    ולא צריך, שמישהו יאשר את זה.
    טוב, ומעניין כתמיד…

  8. אוגניה הגיב:

    פוסט מקסים. היית בסורנטו???  מקווה שעשית גם את הדרך הנפלאה מאמלפי לסורנטו. אחד מפלאי תבל לטעמי

    • Intsi הגיב:

      תודה רבה. כן הייתי בסורנטו שם הרצאתי בכנס מדעי. לצערי טיילתי רק בסורנטו עצמה ואפילו לא הצטרפתי לטיול שנערך לאי קפרי הסמוך כי הכנתי את המצגת.
      הייתי פשוט מאוד עסוק בעבודתי באינטל ובדיוק עברנו מארה"ב לישראל. הגעתי לארץ ולמחרת טסתי לאיטליה.

  9. טל עוז הגיב:

    אמנות נהדרת!(:
    מתגעגעת אליך

  10. קנקן התה הגיב:

    אכן גרפיקה פראקטלית היא אמנות מתמטית נפלאה. מזכיר לי תוכנה שהייתה לי במקינטוש הראשון שלי, שיצרה יצירות פרקטליות מדהימות. כמובן שהגירסה ההיא אינה עובדת על המחשבים שלי היום.
    אני רשמתי 3 פטנטים ביוטכנולוגיים ב-15 השנים האחרונות. על הראשון אני מקבל תמלוגים כי קנו אותו. השני כבר אושר סופית באירופה ובהודו ועדיין באבלואציה באמריקה ובמדינות נוספות. להפתעתי הפטנט שאושר באירופה הוא כל כך גורף, שכבר מצאנו הפרות שלו ע"י חברות, כולל חברת הזנק בישראל. העניינים המשפטיים מטופלים ע"י חברת היישום של מוסד המחקר שלנו (הם המשקיעים בהוצאות הפטנטים ותחזוקם), אבל אינני יודע כמה  הם יהיו נחושים לממן את התביעות במידה ויהיה צורך.

    • Intsi הגיב:

      פרקטלים הם באמת עולם מדהים. במקרה הזה התוצאות מתקבלות במרחב ממשי שיצרתי ולא במרחב קומפלקסי. בזמנו קניתי מקינטוש שעדיין עובד ונשאר למזכרת. הכרת את המשחק Qrystal Quest?
      <a href=http://en.wikipedia.org/wiki/Crystal_Questhttp://en.wikipedia.org/wiki/Crystal_Quest</p>
      כל הכבוד בקשר לפטנטים. לגבי התביעה, תמיד ניתן יהיה למצוא עורך דין שיהיה מוכן לתבוע תמורת אחוזים. כיום יש גם חברות שקונות פטנטים, ובמיוחד אם יש סיכוי לתביעה.
       

      • קנקן התה הגיב:

        בוודאי שאני זוכר את המשחק הזה ואחרים. איזה משחקים ותוכנות מדהימות היו, שעבדו במחשבים בעלי 1 ו-32 מגה בלבד. החיים של המתכנתים אז היו הרבה יותר מאתגרים בתכנון תוכנה חסכונית. אני החלפתי כבר ארבעה מקינטושים לדורותיהם, אך בגלל חוסר תמיכה בעבודה, אני נאלץ להסתפק ב-PC.
        לגבי הפטנטים, אני לא מעורב בשיקולים המשפטיים של מוסד המחקר שלנו, שהוא בעל הפטנטים של הממציאים. במערכת השיקולים שלהם ישנה קדימות לרווח מיידי ישיר שיש להם מהפטנט. הממציא מקבל תמלוגים של 40% בניקוי ההוצאות, אך אינו מעורב במסחור.

      • Intsi הגיב:

        מצאתי עכשיו שהמשחק קיים בגרסא לאייפון
        <a href=http://itunes.apple.com/us/app/crystal-quest/id295649619?mt=8http://itunes.apple.com/us/app/crystal-quest/id295649619?mt=8</p>

      • קנקן התה הגיב:

         תודה על הלינק!

  11. Hunted Hunter הגיב:

    נמנמ..ומה עם מדפסות לייזר?אני חושבת שהן אלה שהתחילו להדפיס בריבועים במקום עיגולים לא?בנוסף לדיו האחר (אני לא בטוחה איזה דיו יש שם…או נוזלי יותר או צמיגי יותר שחוסך ולא גורם לבזבוז גדול ומיותר של דיו…)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s