מעז יצא מתוק


וזה כל כך הרגיז אותי, תשובתו של הפרופסור שענה שאני לא יודע מה זה צבע ושצבע אדום הוא בעל אורך גל של 700 ננו-מטר. הוא גם הוסיף שאני לא יודע מהו מימד, ואין דבר כזה מימד צבע.
מיד נכנסתי לערך שלו בויקיפדיה וקראתי שיש לו גם פטנטים על שמו והחלטתי לבדוק את פשר הפטנטים. נכנסתי לאתר משרד הפטנטים האמריקאי ושם גיליתי שבנוסף לעניין שגילינו בנושא הזמן והמרחב וכתבנו עליו בשנים האחרונות (הוא במאמר מדעי ואני בספר שכתבתי), נפגשו דרכינו גם בעניין משותף נוסף – בהצגה גרפית של משוואות. שנינו הגשנו בנפרד בקשה לפטנט, כל אחד על הרעיון שלו כאשר אני הקדמתי בשנתיים, הגשתי בשנת 1997 והוא בשנת 1999.


אני מעיין בפטנט ומגלה שם גרפים המתארים את המשוואות המתמטיות שהוצגו שם. רואה שמדובר בתיאור גרפי של קווים שווי-פוטנציאל של פרמטר המהירות וקופץ משמחה שהרי זה בדיוק מה שהאלגוריתם שלי יודע לעשות. נכנס לתוכנה שלי ורושם את המשוואות של הפרופסור ותוך שניה מקבל את הגרף הצבעוני המתאר בדיוק את הפונקציה שמתוארת בגרף שבפטנט. יוהו…כתבתי לו שמעז יצא מתוק, שנינו עסקנו לפני זמן רב ורשמנו פטנטים על הצגה גרפית. בנוסף שלחתי קישור מאתר של פרופסור ג'ורג' פרנסיס
על שימוש בצבע כמימד רביעי.  http://new.math.uiuc.edu/math198/MA198-2009/serio2/
ומה הוא השיב? שאין כל התקדמות המצאתית בפטנט שלי (כאשר בעצם הפטנט המאוחר הוא שלו, הוא זה שצריך להראות התקדמות המצאתית…). 
ובמבט ראשוני, איזה גרף לדעתכם נותן יותר מידע, האם זה הגרף השחור-לבן או הגרף הצבעוני?
וובכן, בגרף שלי הצבעוני, אם מסתכלים על מערכת הקשתות האנכית שבה הצבעים נעים אל עבר הצבעים הצהוב והלבן משתמע מכך שהמהירות יורדת. ואם מסתכלים על מערכת הקשתות האופקית שבה הצבעים נעים לעבר הצבעים ירוק וכחול משתמע מכך שהמהירות עולה.
מסקנה כזו לא ניתן לדעת בגרף השחור-לבן של הפרופסור.
מכאן שברור שישנה כאן התקדמות המצאתית (מעבר לכך שאופן יצירת הגרפים שונה בתכלית ואצלי ישנה גם רזולוציה גבוהה יותר של 5000×5000פיקסלים ובגרף השני בשחור-לבן רק 121×121 פיקסלים).

בסופו של דבר החלטתי שלא להמשיך בוויכוח ולכתוב שאף על פי שלא הגענו לעמק השווה תודה על ההתכתבות.

מצרף שיר, שיהיה הנושא לפוסט הבא:

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 2 תגובות

רעיונות חדשים

פורטלנד אורגון, שנת 2007, גרתי בעיר הנהדרת, טיולים בחוף המערבי ובאחד הימים אני שם לב שהפעלת פנסי הערפל בעליה בהר לכיוון ביתי, משפרת את הראות. הרחבתי את הרעיון לכך שתאורת הרכב תהיה תלויה גם המהירות ובתאוצה. רשמתי בקשה זמנית לפטנט ויצרתי קשר עם חברת FORD.

בפורד אכן התעניינו במוצר שהצעתי להם ואפילו יצרו איתי קשר והיתה שיחה שבה הסברתי להם את הרעיונות. לצערי הם החליטו שלא לקדם את העניין.

חבל שלא רשמתי אז בקשות לפטנט כי לפטנט הזמני יש שנת חיים אחת ולאחריה הוא מבוטל.

שנת 2021, קפיצה בזמן,  אני לא זוכר מדוע ובוודאי שלא לשם חיפוש לפני קניה, אני מגיע לסרטון על מרצדס S500 ושם אני מגלה להפתעתי ששני הרעיונות שלי אותם הצעתי לפורד מיושמים במכונית הדגל של מרצדס. פשוט לא יאמן. מצד אחד פספוס מצד שני גאווה שהרעיונות פועלים.

…ובענייני הפטנטים העכשווים ישנה התקדמות משמחת, משרד הפטנטים הבריטי אישר לפני כחודש וחצי את הפטנט האחרון שלי בבריטניה וב-27 בינואר הוא התפרסם ברשומות. הוא מצטרף אל שני אחיו הבוגרים – הפטנטים בארץ ובארה"ב, עכשיו צריך רק למצוא קונה לשלושתם או להקים שוב חברת סטארט-אפ.

עדכון 14.3

מאז שהתחלתי לכתוב את הפוסט ולא השלמתי את כתיבתו עברו 5 שבועות , בזמן הזה שלחתי לחברה אמריקאית בשם Ocean Tomo את הפטנטים למטרת מכירה.

לאחרונה עלה לי דעיון חדשני נוסף בהקשר של רכב חשמלי. שבעצ הפסקת מתח בבית, ניתן יהיה להשתמש בסוללת המכונית החשמלית כמקור האנרגיה.

לאחר חיפוש פטנטים שעשיתי, הסתבר לי שהפעם חברת פורד הקדימה אותי, והחודש היא קיבלה פטנט על הרעיון. קישור לפטנט שלהם:

Integrated vehicle-to-home energy management system 

בהקשר אחר, לצערי, הכלבה האהובה שלי, סנדי (תמונתה בדף ויקיפדיה שכתבתי), הלכה לעולמה מפאת מחלת כבד ממנה סבלה בחודשים האחרונים.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 2 תגובות

עדכון חורפי

אז מה היה לנו בתקופה האחרונה חוץ מהקורנה.  בשבוע שעבר אישר משרד הפטנטים הבריטי את הפטנט שלי בבריטניה. אמנם זה לקח 7 שבע שנים מאז הגשת הבקשה, אבל סוף טוב הכל טוב (למעט תשלומי האגרות שצריך עכשיו לשלם). הפטנט בבריטניה מצטרף אל שני אחיו הפטנטים בארה"ב ובארץ, אותם קיבלתי לפני מס' שנים.   האפשרויות למימוש הזכויות בפטנטים הן מכירה של הפטנטים או הקמת סטארט-אפ. אעדכן אם יהיו התפתחויות.

ולעניין אחר.

נפל לידי ספר על אופטימיזציה. נושא שמעולם לא עסקתי בו. עלעתי כהרגלי בין הדפים ובחנתי את הגרפים הרבים ואלה המשמשים לאופטימיזציה. נכנסתי גם לאינטרנט ושם מצאתי מס' גרפים יפים ואחד מהם היא פונקציה הקרויה על שמו של פרופ' סודהנסו מישרה שהוא פרופ' הודי לכלכלה. הפונקציה הנראית כציפור קרויה Mishra's Bird Function

ניסיתי כהרגלי לראות כיצד תתקבל הפונקציה בעזרת האלגוריתם שפיתחתי. מצד ימין נראית תוצאת התוכנה MatLab של קווים שווי ערך של הפונקציה (Contours), ומצד שמאל נראית התוצאה שלי:

RSG ver MatLab2

אח"כ שלחתי אימייל לפרופסור סודהנסו מישרה, עם הגרף שקיבלתי וזו היתה תשובתו:

"Many thanks for appreciation, Professor Gross. The Cross in Tray function is also beautiful".

כתבתי לו שאני מעריך שרשם במאמרו שבחירת הפונקציות שבחר נבעה תחילה מיופין של הפונקציות וגם בשל מימושן באופטמיזציה. לא נמצא מדען מערבי שיכתוב דבר כזה וזו הפעם הראשונה שנתקלתי בפרסום מדעי שכזה שאינו מופיע בירחונים העוסקים בקשר בין מתמטיקה ואומנות. ציטוט מהמאמר של פרופ' מישרה:

"These functions have been selected partly because several of them are aesthetically appealing and partly because a few of them are really difficult to optimize."

ברור שכתבתי לו גם שהענקת הפרופסורה לגבי אינה מדויקת מאחר שעדיין אינני פרופסור.

ועידכון אחרון לגבי הכלבה סנדי עליה כתבתי בפוסט הקודם. לאחר שהבחנתי שהבטן שלה גדלה וחשבתי שאולי היא בהריון, מסתבר שהיא חלתה במחלת כבד כרונית. היא מטופלת באוכל תומך כבד ובתוספי מזון. רק בריאות.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 4 תגובות

בת כמה סנדי

בת כמה סנדי? (נרשם ב- 8.7.2020 בישראבלוג)

קראתי השבוע כתבה ב- ynet על מחקר שעשו באונ' קלפורניה שבסן-דייגו לגבי גיל כלבים ביחס לגיל בני אדם. 

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5759510,00.html

המאמר:

https://www.cell.com/cell-systems/fulltext/S2405-4712(20)30203-9

https://www.cell.com/cell-systems/fulltext/S2405-4712(20)30203-9

תוצאות המחקר מלמדות שכלב בן שנה שקול לאדם בן 31. הרי זה אבסורד חשבתי לעצמי. זה לא יתכן.

אז תוך פחות מעשרים דקות פיתחתי משוואה משל עצמי.

מצורפים החישובים המקורבים שלי.   אצלי למעט השנה הראשונה (מוסיפים 13) צריך להוסיף 5.333 שנים לכל שנת כלב.

לפי הנוסחא שלי, הכלבה סנדי שהיא בת 7 שנים שקולה לאדם בן 45.

לפי הנוסחא שלי, הכלבה סנדי שהיא בת 7 שנים שקולה לאדם בן 45. בעוד שלפי מחקר אונ' קליפורניה גילה שקול לאדם בן 62.

וכלב בן שנה לפי הנוסחא שלי, שקול לילד בן 13 שנים ולא לאדם בן 31 כפי שהחוקרים טוענים. הרי כלב בן שנה מתנהג כמו ילד ובוודאי לא כאדם בן 31.

ותמונה של סנדי כפי שמופיעה בעמוד הויקיפדיה בערך מיוריטיק.

המחקר הזה מופץ עתה בכל העולם, ב- CNN וברשתות תקשורת אחרות,  מאחר שכלבים הם ידידיו הטובים ביותר של האדם.
השאלה הנשאלת היא כיצד מחקר שתוצאותיו אבסורדיות יכול להיות מופץ בכל רחבי העולם. קישור ל- CNN

עדכון נובמבר 2020: כנראה הפוסט האחרון על תות, שמתה לפני כחודשיים.

בנוסף, ככל הנראה הנוסחא מתאימה לגזעים בינוניים עד גדולים (ולא לקטנים החיים יותר שנים).

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 2 תגובות

עוף גוזל

הגוזלים התחילו להתעופף להם מהקן.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה

לה בוהם

התוודעתי לשירתו וחביבותו של עידן חביב בתקופת השידורים הטלויזיוניים של הקורונה. כך שהגיעו אל פתחי הופעות חיות, שבדרך כלל אינן משודרות לקהל הרחב. השירים שלו החלו להעשיר את "רפרטואר" השירים שאני מנגן להנאתי בזמני הפנוי. בעקבות שירו – לה בוהם, החלטתי לראות את האופרה ומצאתי אותה ביוטיוב עם תרגום לאנגלית. ברוטו אלו 3 שעות ו-17 דקות אבל אם נוריד את האתנחתות מדובר בפרק זמן קצר יותר. מאוד נהניתי.

לה בוהם

 

ולחיות הבית התווספו שני גוזלי יונה. לאחר תקופת הדגירה של ההורים (הזכר דוגר בערך משעה 10 בבוקר עד בסביבות 5 או 6 אחה"צ וביתרת היממה דוגרת הנקבה) הם בקעו.

גוזלים

 

ועניין אחרון וחביב…

קראתי כתבה על הפרופסור הסיני זאנג שוצ'נג, שתעלומה סובבת סביב מותו. הסיבה שבחר בדרך המדעית שבחר נבעה לפי הכתבה ממקרה שקרה לו בגיל 18 עת ביקר בבית קברות בגרמניה. שם ראה שעל כל מצבה של מדען דגול רשום רק שם הנפטר, תאריכי הלידה והפטירה ומשוואה אחת אותה מצא המדען. גם על מצבתו של פרופ' זאנג שוצ'נג נרשמה משוואה. חשבתי לעצמי שמתוך הפרק שאני עוסק בו כרגע אולי ניתן למצוא גם איזו משוואה שתתאר אותי. הרי היא:

משוואה

…התחלתי עם לה בוהם סיימתי עם מצבה ובאמצע עם בריאה, הכל מתקשר לזמן ובלי שכיוונתי זאת. מעניין.

 

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 4 תגובות

המשך לפוסט הקודם – ימי קורונה

יואו… לא הייתי צריך לחכות הרבה. הערב בחדשות ערוץ 12 שודרה כתבה על מצנפת שפיתחו ברמב"ם בשיתוף עם סיירת מטכ"ל. בדיוק הרעיון אותו הצעתי לפני כשלושה שבועות למשרד הבריאות.

הכתבה בקישור.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 3 תגובות

ימי קורונה

שני חוצנים על כוס קפה.

– שמע, הייתי בכדור הארץ וראיתי את השליטים והמשרתים שם. לשליטים יש זנב וארבע רגליים והם גוררים אחריהם ברצועה את המשרתים שאוספים אחריהם את התוצרים המסריחים בתוך שקיות שחורות.

– מה אתה אומר.

– כן, ולמשרתים ההולכים על שתיים יש כיסוי על הפנים, כנראה הם נושכים או שיורקים ארס. כנראה שכך הם שומרים על השליטים בעלי הזנבות.

– כאשר שליט פוגש את בני מינו הוא מקשקש בזנב וקופץ משמחה, מתקרב לחברו וקופץ עליו משמחה. אצל המשרתים- ברגע שהם מבחינים במשרת אחר, הם פשוט מתרחקים אחד מהשני, ואם הם לא מכירים אחד את השני, הם אפילו מסובבים את הראש ובורחים.

והשליטים – כל היום ישנים, אוכלים, מטיילים ומזיינים, חיים טובים יש להם שם בכדור הארץ.

– טוב שאנחנו לא בכדור הארץ, היינו צריכים לגדל זנב ועוד שתי רגליים כדי להפוך לשליט…

________________________

אז זהו, חיים בעולם מטורף. לפחות יש פחות זיהום של אוויר ושל רעש, והגנה מפני אבקני צמחים לסובל מאלרגיה.

אני לא מבין איך הנחיות שגיליתי אותן באינטרנט בחיפוש, כבר לפני חודש או חודשיים מתפרסמות באיחור כל כך רב. נתחיל עם המסכות שיש צורך בהן, נעבור לויטמין D שקראתי באתר ה- CDC על חשיבות הויטמין במלחמה בקורנה, והזמנתי את הויטמין באחד המשלוחים מהשופרסל שהגיע לביתי אי שם בחודש שעבר, סוליות הנעליים – שעדיף לחלוץ נעליים בכניסה לבית מאחר שיש סיכוי שהנגיף נדבק לסוליה (דווקא לא מקיים את זה, כנאמר הסנדלר הולך יחף (תרתי משמע) ).

ואחרון חביב – מאחר שקראתי שהנגיף לא שורד בטמפרטורות גבוהות  (אבל שורד 4 מעלות צלזיוס, בתא הקירור במקרר לדוגמא), ובטמפרטורות של 38 מעלות צלזיוס הוא "מתקשה לנשום"… ולכן הבעיתיות היא בחורף ולא בקייץ, אז הרעיון האחרון שלי הוא לרחוץ ידיים במים חמים עדיף מלרחוץ ידיים במים קרים. אמנם הסבון אמור לנטרל את הוירוס אבל אם מכניסים פרמטר נוסף (טמפ' המים) הרי זה משובח.

הא.. נזכרתי נושא המרחק. בתחילה דובר על שהיה של 15 דקות אחד ליד השני ואחר כך מימד הזמן נעלם מהמשוואה, ונכנס רק המרחק – שני מטרים. אז עשיתי ניסוי, בשעת עיטוש עמדתי במרחק של כמטר עד מטר וחצי משולחן, וראיתי לאן הטיפות מגיעות להן. טיפות גדולות יכולות לעבור מרחק כזה. כלומר גם שני מטרים אינם מספיקים. במיוחד עם יש רוח גבית או אדם שרץ ומתעטש (כנראה בד"כ נשים היכולות לעשות שתי פעולות סימולטנית..). ולבסוף לאחר כמה שבועות הגיע מחקר שטיפות זעירות יכולות להגיע גם למרחק של 8 מטר.

העניין שהוירוס לא נמצא באויר אלא טיפתי. מישהו יכול להסביר לי את הפרדוקס הזה? היכן הטיפות עפות? באֶתֶר? כי למיטב ידיעתי מושג האֶתֶר חוסל כבר לפני מאה שנים. ברור שהטיפות נמצאות באוויר, אם הן זעירות ויש רוח, הן נישאות ברוח למרחק רב. אם היינו על פני כוכב ללא אטמוספירה, הטיפות היה נופלות לפי זריקת קליעים, איזו פרבולה עד הגיען לקרקע. בכדור הארץ ישנה אטמוספירה.

אבל לא כתבתי על יתרון המסכות לגבי, רק הזכרתי קודם, שהן מהוות פתרון מצוין לאלרגיה לצמחים בתקופת בוא האביב, ולי אישית הן מועילות מאוד עתה.

אז רק לברבר בלי לפעול בנושא, זה חסר ערך, אז כתבתי למשרד הבריאות על בעיה שקיימת לאחר שהבחנתי שישנם בתי חולים בהם אניש צוות הקורונה במחלקות לקורונה אינם מוגנים במאת האחוזים, הצוואר שלהם חשוף לאוויר המזוהם. הצעתי שניתן להשתמש ב – Hood מעין מצנפת שבה השתמשתי בעבודתי באינטל. בכלל, בחדרים הנקיים במפעל יצור השבבים ישנה אפילו תלבושת יותר מחמירה הכוללת  גם קסדה מיוחדת שבה האוויר שנושמים עובר דרך מסנן ומפוח חשמלי המחובר לסוללה המוצמדת לחגורה. כעבור שלושה שבועות קיבלתי ממשרד הבריאות תשובה שהם מטפלים בזה. מקווה שיעזור.

מיגון

התמונה מתוך הכתבה.

מאחל לכולם הרבה בריאות.

 

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 2 תגובות

מרחב זמן

השאלה הראשונה ששאלתי את פרופ' משה כרמלי בפגישתנו במשרדו באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע הייתה: "האם הזמן הוא כמו המרחב בתורת היחסות של אינשטיין"?
פרופסור משה כרמלי, היה ראש מכון אלברט איינשטיין בבן-גוריון. המנחה שלו לדוקטורט היה לא אחר מאשר פרופ' נתן רוזן (מתוך פרדוקס ה- EPR). פרופ' כרמלי הוזמן ארבע פעמים על ידי האקדמיה המלכותית השבדית למדעים כדי למנות מועמדים לפרס נובל בפיזיקה.
לאחר ששאלתיו את השאלה, הוא ענה:
"אחרי הכל, הזמן מופיע בסימן שלילי, במינוס, במשוואה המחברת בין מרחב וזמן, שאיינשטיין משתמש בה".
הקשר הזה שעליו דיבר הפרופ' מופיע במשוואה:
x^2+y^2+z^2-c^2 t^2=R^2
שבה מינקובסקי משתמש בהגדרת מרחב-הזמן שהגדיר, וכן יש בה שימוש בתורת היחסות המיוחדת של איינשטיין.
במשוואה אנו יכולים לראות שהמשתנים x, y ו- z קיבלו סימן חיובי, אך המכפלה c^2 t^2 קיבלה סימן מינוס.
קפצתי משמחה, גם אני קיבלתי את אותו הדבר בעבודתי.
לקחתי גיר והתחלתי לכתוב על הלוח שבחדרו את הקשר בין הזמן למרחב שכבר מצאתי.
בסיום הפיתוח, אמר פרופ' כרמלי והדוקטורנטית שלו שנכחה אף היא בחדר, שמה שכתבתי מאוד מעניין ושנמשיך להיפגש לאחר שובו מנסיעתו הקרובה לאוסטרליה.

 

עברו כ- 17 שנים מאז המפגש עם פרופ' כרמלי. לא נפגשנו אחר כך מאחר והייתי טרוד בחברה שהקמתי, גיוס כספים ומשקיעים.
לצערי הוא נפטר כמה שנים לאחר הפגישה. הכרתיו כבר קודם לכן שהרי היה הוא אביה של שכנתינו בכפר בו גרנו כמה שנים קודם. בני היה חברו הטוב של נכדו שגר בסמיכות אלינו.
בפיתוח יצרתי מושג חדש שקראתי לו זמן נקודתי, ואחת המשוואות היתה הנחה מסוימת שקבעתי בעצמי. כלומר כל הפיתוח התבסס על הנחה הזו.
ולפני שלושה שבועות הצלחתי להוכיח את ההנחה הזו  (על ידי שימוש ביחידות הזמן והמרחב הקטנות – אורך פלאנק וזמן פלאנק ).
מאוד התרגשתי מהתגלית הזו, בעצם סוגרת את דבר הפיתוח שהתחיל לפני כעשרים שנה  (מרץ 2000).
אז כתבתי שוב את הפרק על נושא מרחב-הזמן והפעם בתוספת ההוכחה האחרונה.
עכשיו רק צריך לבחור איך להמשיך עם זה.

 

אסיים עם קצת צבע, הצגה של דיאגרמת מינקובסקי בעזרת האלגוריתם שלי.
פורסם בקטגוריה Uncategorized | 4 תגובות

פורסם בישראבלוג 01/2019

חדש

 

בשבועות האחרונים רציתי לכתוב פוסט על סאדי קרנו ואיגנץ זמלוויס, לשניהם היה גורל דומה בתגליות ומחקרים שהובילו כל אחד מהם לכתוב ספר שלא התקבל בזמנו, אושפזו ומתו צעירים בבית חולים לחולי נפש (36 קרנו, 47 זמלוויס). ראיתי לנגד עיניי את הסיכוי לכך שהספר שכתבתי ומלווה אותי כבר 21 שנים יתקבל בקהילה המדעית. ואיך אמר לי פרופ' אגסי: "למורה שלי, (פופר), לקח 30 שנים, והוא עוד היה דוקטור". אז לפני שהמשכתי לכתוב את המאמר על הזמן, שמחכה כבר מזמן….פתאום צץ לו עוד רעיון לפטנט.

הזמנתי חלקים (מנוע, קונטרולר, XXX…) מסין ובניתי אב טיפוס ועכשיו הוא משמש אותי בצורה נהדרת . התחלתי לרשום בקשה חדשה לפטנט בימים האחרונים ושוב אותה ההתרגשות של משהו חדש שנולד.

אז זהו עדכון קצר. ארחיב בהמשך על פועלם של קרנו וזמלוויס (שתגליתו הצילה עד היום מיליוני נשים ממוות).

 

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 2 תגובות