בת כמה סנדי

בת כמה סנדי? (נרשם ב- 8.7.2020 בישראבלוג)

קראתי השבוע כתבה ב- ynet על מחקר שעשו באונ' קלפורניה שבסן-דייגו לגבי גיל כלבים ביחס לגיל בני אדם. 

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5759510,00.html

המאמר:

https://www.cell.com/cell-systems/fulltext/S2405-4712(20)30203-9

https://www.cell.com/cell-systems/fulltext/S2405-4712(20)30203-9

תוצאות המחקר מלמדות שכלב בן שנה שקול לאדם בן 31. הרי זה אבסורד חשבתי לעצמי. זה לא יתכן.

אז תוך פחות מעשרים דקות פיתחתי משוואה משל עצמי.

מצורפים החישובים המקורבים שלי.   אצלי למעט השנה הראשונה (מוסיפים 13) צריך להוסיף 5.333 שנים לכל שנת כלב.

לפי הנוסחא שלי, הכלבה סנדי שהיא בת 7 שנים שקולה לאדם בן 45.

לפי הנוסחא שלי, הכלבה סנדי שהיא בת 7 שנים שקולה לאדם בן 45. בעוד שלפי מחקר אונ' קליפורניה גילה שקול לאדם בן 62.

וכלב בן שנה לפי הנוסחא שלי, שקול לילד בן 13 שנים ולא לאדם בן 31 כפי שהחוקרים טוענים. הרי כלב בן שנה מתנהג כמו ילד ובוודאי לא כאדם בן 31.

ותמונה של סנדי כפי שמופיעה בעמוד הויקיפדיה בערך מיוריטיק.

המחקר הזה מופץ עתה בכל העולם, ב- CNN וברשתות תקשורת אחרות,  מאחר שכלבים הם ידידיו הטובים ביותר של האדם.
השאלה הנשאלת היא כיצד מחקר שתוצאותיו אבסורדיות יכול להיות מופץ בכל רחבי העולם. קישור ל- CNN

עדכון נובמבר 2020: כנראה הפוסט האחרון על תות, שמתה לפני כחודשיים.

בנוסף, ככל הנראה הנוסחא מתאימה לגזעים בינוניים עד גדולים (ולא לקטנים החיים יותר שנים).

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 2 תגובות

עוף גוזל

הגוזלים התחילו להתעופף להם מהקן.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה

לה בוהם

התוודעתי לשירתו וחביבותו של עידן חביב בתקופת השידורים הטלויזיוניים של הקורונה. כך שהגיעו אל פתחי הופעות חיות, שבדרך כלל אינן משודרות לקהל הרחב. השירים שלו החלו להעשיר את "רפרטואר" השירים שאני מנגן להנאתי בזמני הפנוי. בעקבות שירו – לה בוהם, החלטתי לראות את האופרה ומצאתי אותה ביוטיוב עם תרגום לאנגלית. ברוטו אלו 3 שעות ו-17 דקות אבל אם נוריד את האתנחתות מדובר בפרק זמן קצר יותר. מאוד נהניתי.

לה בוהם

 

ולחיות הבית התווספו שני גוזלי יונה. לאחר תקופת הדגירה של ההורים (הזכר דוגר בערך משעה 10 בבוקר עד בסביבות 5 או 6 אחה"צ וביתרת היממה דוגרת הנקבה) הם בקעו.

גוזלים

 

ועניין אחרון וחביב…

קראתי כתבה על הפרופסור הסיני זאנג שוצ'נג, שתעלומה סובבת סביב מותו. הסיבה שבחר בדרך המדעית שבחר נבעה לפי הכתבה ממקרה שקרה לו בגיל 18 עת ביקר בבית קברות בגרמניה. שם ראה שעל כל מצבה של מדען דגול רשום רק שם הנפטר, תאריכי הלידה והפטירה ומשוואה אחת אותה מצא המדען. גם על מצבתו של פרופ' זאנג שוצ'נג נרשמה משוואה. חשבתי לעצמי שמתוך הפרק שאני עוסק בו כרגע אולי ניתן למצוא גם איזו משוואה שתתאר אותי. הרי היא:

משוואה

…התחלתי עם לה בוהם סיימתי עם מצבה ובאמצע עם בריאה, הכל מתקשר לזמן ובלי שכיוונתי זאת. מעניין.

 

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 4 תגובות

המשך לפוסט הקודם – ימי קורונה

יואו… לא הייתי צריך לחכות הרבה. הערב בחדשות ערוץ 12 שודרה כתבה על מצנפת שפיתחו ברמב"ם בשיתוף עם סיירת מטכ"ל. בדיוק הרעיון אותו הצעתי לפני כשלושה שבועות למשרד הבריאות.

הכתבה בקישור.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 3 תגובות

ימי קורונה

שני חוצנים על כוס קפה.

– שמע, הייתי בכדור הארץ וראיתי את השליטים והמשרתים שם. לשליטים יש זנב וארבע רגליים והם גוררים אחריהם ברצועה את המשרתים שאוספים אחריהם את התוצרים המסריחים בתוך שקיות שחורות.

– מה אתה אומר.

– כן, ולמשרתים ההולכים על שתיים יש כיסוי על הפנים, כנראה הם נושכים או שיורקים ארס. כנראה שכך הם שומרים על השליטים בעלי הזנבות.

– כאשר שליט פוגש את בני מינו הוא מקשקש בזנב וקופץ משמחה, מתקרב לחברו וקופץ עליו משמחה. אצל המשרתים- ברגע שהם מבחינים במשרת אחר, הם פשוט מתרחקים אחד מהשני, ואם הם לא מכירים אחד את השני, הם אפילו מסובבים את הראש ובורחים.

והשליטים – כל היום ישנים, אוכלים, מטיילים ומזיינים, חיים טובים יש להם שם בכדור הארץ.

– טוב שאנחנו לא בכדור הארץ, היינו צריכים לגדל זנב ועוד שתי רגליים כדי להפוך לשליט…

________________________

אז זהו, חיים בעולם מטורף. לפחות יש פחות זיהום של אוויר ושל רעש, והגנה מפני אבקני צמחים לסובל מאלרגיה.

אני לא מבין איך הנחיות שגיליתי אותן באינטרנט בחיפוש, כבר לפני חודש או חודשיים מתפרסמות באיחור כל כך רב. נתחיל עם המסכות שיש צורך בהן, נעבור לויטמין D שקראתי באתר ה- CDC על חשיבות הויטמין במלחמה בקורנה, והזמנתי את הויטמין באחד המשלוחים מהשופרסל שהגיע לביתי אי שם בחודש שעבר, סוליות הנעליים – שעדיף לחלוץ נעליים בכניסה לבית מאחר שיש סיכוי שהנגיף נדבק לסוליה (דווקא לא מקיים את זה, כנאמר הסנדלר הולך יחף (תרתי משמע) ).

ואחרון חביב – מאחר שקראתי שהנגיף לא שורד בטמפרטורות גבוהות  (אבל שורד 4 מעלות צלזיוס, בתא הקירור במקרר לדוגמא), ובטמפרטורות של 38 מעלות צלזיוס הוא "מתקשה לנשום"… ולכן הבעיתיות היא בחורף ולא בקייץ, אז הרעיון האחרון שלי הוא לרחוץ ידיים במים חמים עדיף מלרחוץ ידיים במים קרים. אמנם הסבון אמור לנטרל את הוירוס אבל אם מכניסים פרמטר נוסף (טמפ' המים) הרי זה משובח.

הא.. נזכרתי נושא המרחק. בתחילה דובר על שהיה של 15 דקות אחד ליד השני ואחר כך מימד הזמן נעלם מהמשוואה, ונכנס רק המרחק – שני מטרים. אז עשיתי ניסוי, בשעת עיטוש עמדתי במרחק של כמטר עד מטר וחצי משולחן, וראיתי לאן הטיפות מגיעות להן. טיפות גדולות יכולות לעבור מרחק כזה. כלומר גם שני מטרים אינם מספיקים. במיוחד עם יש רוח גבית או אדם שרץ ומתעטש (כנראה בד"כ נשים היכולות לעשות שתי פעולות סימולטנית..). ולבסוף לאחר כמה שבועות הגיע מחקר שטיפות זעירות יכולות להגיע גם למרחק של 8 מטר.

העניין שהוירוס לא נמצא באויר אלא טיפתי. מישהו יכול להסביר לי את הפרדוקס הזה? היכן הטיפות עפות? באֶתֶר? כי למיטב ידיעתי מושג האֶתֶר חוסל כבר לפני מאה שנים. ברור שהטיפות נמצאות באוויר, אם הן זעירות ויש רוח, הן נישאות ברוח למרחק רב. אם היינו על פני כוכב ללא אטמוספירה, הטיפות היה נופלות לפי זריקת קליעים, איזו פרבולה עד הגיען לקרקע. בכדור הארץ ישנה אטמוספירה.

אבל לא כתבתי על יתרון המסכות לגבי, רק הזכרתי קודם, שהן מהוות פתרון מצוין לאלרגיה לצמחים בתקופת בוא האביב, ולי אישית הן מועילות מאוד עתה.

אז רק לברבר בלי לפעול בנושא, זה חסר ערך, אז כתבתי למשרד הבריאות על בעיה שקיימת לאחר שהבחנתי שישנם בתי חולים בהם אניש צוות הקורונה במחלקות לקורונה אינם מוגנים במאת האחוזים, הצוואר שלהם חשוף לאוויר המזוהם. הצעתי שניתן להשתמש ב – Hood מעין מצנפת שבה השתמשתי בעבודתי באינטל. בכלל, בחדרים הנקיים במפעל יצור השבבים ישנה אפילו תלבושת יותר מחמירה הכוללת  גם קסדה מיוחדת שבה האוויר שנושמים עובר דרך מסנן ומפוח חשמלי המחובר לסוללה המוצמדת לחגורה. כעבור שלושה שבועות קיבלתי ממשרד הבריאות תשובה שהם מטפלים בזה. מקווה שיעזור.

מיגון

התמונה מתוך הכתבה.

מאחל לכולם הרבה בריאות.

 

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 2 תגובות

מרחב זמן

השאלה הראשונה ששאלתי את פרופ' משה כרמלי בפגישתנו במשרדו באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע הייתה: "האם הזמן הוא כמו המרחב בתורת היחסות של אינשטיין"?
פרופסור משה כרמלי, היה ראש מכון אלברט איינשטיין בבן-גוריון. המנחה שלו לדוקטורט היה לא אחר מאשר פרופ' נתן רוזן (מתוך פרדוקס ה- EPR). פרופ' כרמלי הוזמן ארבע פעמים על ידי האקדמיה המלכותית השבדית למדעים כדי למנות מועמדים לפרס נובל בפיזיקה.
לאחר ששאלתיו את השאלה, הוא ענה:
"אחרי הכל, הזמן מופיע בסימן שלילי, במינוס, במשוואה המחברת בין מרחב וזמן, שאיינשטיין משתמש בה".
הקשר הזה שעליו דיבר הפרופ' מופיע במשוואה:
x^2+y^2+z^2-c^2 t^2=R^2
שבה מינקובסקי משתמש בהגדרת מרחב-הזמן שהגדיר, וכן יש בה שימוש בתורת היחסות המיוחדת של איינשטיין.
במשוואה אנו יכולים לראות שהמשתנים x, y ו- z קיבלו סימן חיובי, אך המכפלה c^2 t^2 קיבלה סימן מינוס.
קפצתי משמחה, גם אני קיבלתי את אותו הדבר בעבודתי.
לקחתי גיר והתחלתי לכתוב על הלוח שבחדרו את הקשר בין הזמן למרחב שכבר מצאתי.
בסיום הפיתוח, אמר פרופ' כרמלי והדוקטורנטית שלו שנכחה אף היא בחדר, שמה שכתבתי מאוד מעניין ושנמשיך להיפגש לאחר שובו מנסיעתו הקרובה לאוסטרליה.

 

עברו כ- 17 שנים מאז המפגש עם פרופ' כרמלי. לא נפגשנו אחר כך מאחר והייתי טרוד בחברה שהקמתי, גיוס כספים ומשקיעים.
לצערי הוא נפטר כמה שנים לאחר הפגישה. הכרתיו כבר קודם לכן שהרי היה הוא אביה של שכנתינו בכפר בו גרנו כמה שנים קודם. בני היה חברו הטוב של נכדו שגר בסמיכות אלינו.
בפיתוח יצרתי מושג חדש שקראתי לו זמן נקודתי, ואחת המשוואות היתה הנחה מסוימת שקבעתי בעצמי. כלומר כל הפיתוח התבסס על הנחה הזו.
ולפני שלושה שבועות הצלחתי להוכיח את ההנחה הזו  (על ידי שימוש ביחידות הזמן והמרחב הקטנות – אורך פלאנק וזמן פלאנק ).
מאוד התרגשתי מהתגלית הזו, בעצם סוגרת את דבר הפיתוח שהתחיל לפני כעשרים שנה  (מרץ 2000).
אז כתבתי שוב את הפרק על נושא מרחב-הזמן והפעם בתוספת ההוכחה האחרונה.
עכשיו רק צריך לבחור איך להמשיך עם זה.

 

אסיים עם קצת צבע, הצגה של דיאגרמת מינקובסקי בעזרת האלגוריתם שלי.
פורסם בקטגוריה Uncategorized | 4 תגובות

פורסם בישראבלוג 01/2019

חדש

 

בשבועות האחרונים רציתי לכתוב פוסט על סאדי קרנו ואיגנץ זמלוויס, לשניהם היה גורל דומה בתגליות ומחקרים שהובילו כל אחד מהם לכתוב ספר שלא התקבל בזמנו, אושפזו ומתו צעירים בבית חולים לחולי נפש (36 קרנו, 47 זמלוויס). ראיתי לנגד עיניי את הסיכוי לכך שהספר שכתבתי ומלווה אותי כבר 21 שנים יתקבל בקהילה המדעית. ואיך אמר לי פרופ' אגסי: "למורה שלי, (פופר), לקח 30 שנים, והוא עוד היה דוקטור". אז לפני שהמשכתי לכתוב את המאמר על הזמן, שמחכה כבר מזמן….פתאום צץ לו עוד רעיון לפטנט.

הזמנתי חלקים (מנוע, קונטרולר, XXX…) מסין ובניתי אב טיפוס ועכשיו הוא משמש אותי בצורה נהדרת . התחלתי לרשום בקשה חדשה לפטנט בימים האחרונים ושוב אותה ההתרגשות של משהו חדש שנולד.

אז זהו עדכון קצר. ארחיב בהמשך על פועלם של קרנו וזמלוויס (שתגליתו הצילה עד היום מיליוני נשים ממוות).

 

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 2 תגובות

פורסם בישראבלוג

עדכון

 

היה זה לפני מספר שנים. המנהלת קידמה את פני לשלום בפתח בית הספר בבוקרו של האחד ביוני. "בוא ניגש אל משרדי" היא אמרה לי בעודה צועדת מהחצר אל הכניסה לבניין.

הבנתי ממנה שכבר אין צורך שאגיע יותר ללמד את התלמידים מאחר שהם בחזרות לטכס הסיום.

היה זה כעשרה חודשים לאחר שעברתי מדרום הארץ לצפונה והתחלתי ללמד מתמטיקה,  כפי עשיתי במשך מס' שנים כשלימדתי פיסיקה בתיכון, היה זה לפני עידן ההיי-טק שלי.

מייד כשחזרתי לביתי התחלתי לרשום בקשה לפטנט חדש ותוך שבוע הוא כבר הגיע למשרד הפטנטים האמריקאי.

זו היתה בקשה הקרויה בקשה זמנית, שונה קצת מבקשה רגילה שנרשמה מעט מאוחר יותר, ויתרונה שניתן לכתוב אותה ללא חלקים הדרושים בבקשה מלאה ובכך היא חוסכת הרבה זמן.

במהלך אותה שנה רשמתי והגשתי את הבקשה המלאה לפטנט, אבל מכתב אחד שהגיע לדואר והוחזר על ידו לארה"ב בטרם הגיע אלי,

גרם לביטול בהבקשה מאחר שלא שילמתי בזמן אגרה מסוימת. הגשתי ערעור אבל הוא לא התקבל ולכן הגשתי בקשה חדשה בשנת 2012. לאחר 3 שנים של עבודה מאומצת להגנה על הפטנט, הוא התקבל לבסוף גם בארה"ב וגם בארץ, עדיין קיימת בקשה בבריטניה.

 

לפני כשנה החלטתי לנסות למכור את הפטנטים. יצרתי קשר עם חברה אמריקאית שבעבר ערכה מכירות פומביות של פטנטים, ובאחת מהן שנערכה באמסטרדם בשנת 2008 הם הציגו למכירה גם פטנט שלי על אלגוריתם מתמטי. האנשים שקונים בד"כ את הפטנטים, מעונינים במיוחד בהגשת תביעות על הפרות פטנט. כדי להעריך את שוויו של פטנט למטרה זו, הם בוחנים האם ישנן חברות שגם הן הגישו בקשות לפטנט או קיבלו פטנטים בתחום, ובעת הבחינה הבוחן ציטט את הפטנט העומד למכירה. כך יש סיכוי טוב שקיימת הפרה של הפטנט וערכו עולה. לצערי לא היה אז לפטנט שלי אף ציטוט והוא לא נמכר. כיום, לפטנט הזה יש 55 ציטוטים במיוחד של חברת אפל שהתקבלו רק כעבור מס' שנים אחרי המכירה הפומבית. מאחר שהפטנט לא נמכר באמסטרדם לא המשכתי לשלם אגרות (נקראות אגרות תחזוקה) והפטנט נזנח.

לפני כשנה כשפניתי לחברה האמריקאית, אבל לא הייתי שלם עם המכירה מאחר שמצד אחד לא היו ציטוטים ומצד שני השוק לא טיפל בבעיה שהפטנט נתן לה פתרון.

אבל לאחרונה התפרסמו כתבות שגם אפל וגם גוגל מתחילות לפעול במניעת ההתמכרות לאינטרנט, ואף קראו לנושא "בריאות דיגיטלית", וזה זמן טוב לנסות למכור. ובמיוחד שעשיתי חיפוש במנוע חיפוש של גוגל המיוחד לחיפוש פטנטים, ומצאתי שיש לפטנט שלי 7 ציטוטים. יש… יש סיכוי ששילוב של השניים יביא קונה.

ציטוט אחד הוא פטנט של חברת  (Hon Hai (Foxconn, זו חברה סינית עם מחזור של 151 מיליארד דולר בשנת 2016.

התביעה הראשית שלהם בפטנט האמריקאי היה למדידת ההתמכרות לאינטרנט לפי זמן השימוש במכשיר. בשל הפטנט שלי הם נאלצו לשנות את התביעה ולהוסיף לתביעה גם בדיקת טמפ' ובדיקת קול כדי לאפיין שימוש בטלפון החכם. (התביעות בפטנט הן אוסף תביעות הנרשמות בסוף הפטנט אחרי ההסברים והשרטוטים, ובצורה של ניסוח משפטי מיוחד, מסבירות התביעות מהי הההגנה הניתנת לפטנט מפני הפרה שלו, מה הוא מכיל מבחינת השיטה, המערכת או המוצר).

בשל ההתעסקות הזו לא עסקתי לאחרונה בשני הפרויקטים הנוספים –  כתיבת המאמר על הזמן והחזרת האתר למסחריות (דבר הדורש גם תרגום החומר לאנגלית ועריכה).

מקווה לבשורות טובות, אעדכן.

 

 

 

 

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה

חדש

 

בשבועות האחרונים רציתי לכתוב פוסט על סאדי קרנו ואיגנץ זמלוויס, לשניהם היה גורל דומה בתגליות ומחקרים שהובילו כל אחד מהם לכתוב ספר שלא התקבל בזמנו, אושפזו ומתו צעירים בבית חולים לחולי נפש (36 קרנו, 47 זמלוויס). ראיתי לנגד עיניי את הסיכוי לכך שהספר שכתבתי ומלווה אותי כבר 21 שנים יתקבל בקהילה המדעית. ואיך אמר לי פרופ' אגסי: "למורה שלי, (פופר), לקח 30 שנים, והוא עוד היה דוקטור". אז לפני שהמשכתי לכתוב את המאמר על הזמן, שמחכה כבר מזמן….פתאום צץ לו עוד רעיון לפטנט.

הזמנתי חלקים (מנוע, קונטרולר, XXX…) מסין ובניתי אב טיפוס ועכשיו הוא משמש אותי בצורה נהדרת . התחלתי לרשום בקשה חדשה לפטנט בימים האחרונים ושוב אותה ההתרגשות של משהו חדש שנולד.

אז זהו עדכון קצר. ארחיב בהמשך על פועלם של קרנו וזמלוויס (שתגליתו הצילה עד היום מיליוני נשים ממוות).

 

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה

פורסם בישראבלוג

9/2018

תגובה לתגובת יונתן ליפשיץ מהפוסט הקודם

התגובות שלי בכחול.

יונתן ליפשיץ (האתר שלי) , 23:12 18/9/2018:

אי אפשר להפריד תאוריות על הזמן מתאוריות על היקום.


לפי מיקובסקי ואיינשטיין הזמן הוא מימד אחד מתוך ארבעת מימדי מרחב-זמן הקיימים, ולכן הזמן קשור למרחב.

לדעתי התאוריה ה-4 מימדית נראית קצת אחרת:
היקום הפיזי הוא רשת תלת-מימדית דחוסה של אטומים, ורק הצבע והמוצקות של הכל משתנה עם התנועה שלך (כתודעה).
אני לא חושב שניתן לקשר את המושג הפילוסופי 'תודעה' עם מושג הזמן (אף על פי שיש המקשרים ביניהם דוגמת דר' אבשלום אליצור בספר 'זמן ותודעה'.
כי גם לאבן חסרת תודעה, הזמן הוא גורם משפיע.
המושג 'רשת' נכון לדעתי לגבי המבנה של המרחב, אבל לא תמיד למיקום האטומים. זה נכון לדוגמא במבנה הגביש כאשר האטומים מסודרים בסידור של תאים אבל לא בכל מצב.
אז יחידת הזמן הקטנה ביותר היא הזמן שלוקח לאטום בודד לזוז על פני יחידה של הרשת (לא משנה הכיוון, זה רשת תלת מימדית דחוסה של אטומים). זה פשוט מסתדר לי יותר מאשר התאוריה שישנם "ריקים" בחלל.

קיימת יחידת זמן קטנה ביותר ואורך קצר ביותר – אורך פלאנק וזמן פלאנק, כך שמה שאתה מציע תואם את התיאוריה העכשווית.

דמיין שהיקום הוא קופסא דחוסה להתפקע, מחולקת לאטומים בודדים. לכל אטום יש תכונות של X,Y,Z, צבע (או היעדרו במקרה של אוויר\חלל), מוצקות – וזה מתחלק בצורה "שוויונית" על פני גריד שלם. חלק מהאטומים מסומנים כ"ממשיים", או מוצקים, או בעלי תכונות מובחנות. אחרים מסומנים כמיקום פוטנציאלי לאטום.


 לגבי הדחיסות כתבתי למעלה.  השימוש במושג 'צבע' קיים בקווארקים. אצלי הוא ביטוי לפוטנציאל.

יונתן ליפשיץ (האתר שלי) , 23:12 18/9/2018:

אם הבנתי נכון לפי התיאוריה שלך העבר כאילו נמחק. מצד שני יש לנו זיכרון שמשמר את העבר, וישנם אירועים בעבר שנשמרו למשל מאובנים.

תודה על התגובה.


תגובה לתגובות שקיבל הפוסט הקודם בנושא הזמן מהבלוגר גכעמדכעמדכמ

התגובה שלי מופיעה בכחול


 זמן הוא שינוי. זמן הוא אך ורק שינוי. זמן הוא מדד שרירותי לקצב של השינוי.

טענת שהזמן הוא שינוי. אם כן שינוי של מה? כמו כן כתבת אח"כ שהזמן הוא קצב השינוי שזה דבר שונה משינוי (כמו מהירות לעומת תאוצה).

 

נניח שישנם שני מאורעות והזמן הוא שינוי המאורעות. כל מאורע מכיל שני פרמטרים – זמן ומקום, לכן לא יכול להיות שזמן הוא שינוי של מאורע (שהרי הוא מורכב מפרמטר זמן, ולא יתכן שזמן הוא שינוי בזמן). מתקבל שזמן הוא שינוי מקום. זו טענה שטוען פרופ' ברבור, שזמן אינו קיים בעצם, ושינוי במרחב מבטא בעצם זמן. הוא נותן דוגמא – אם יש בידינו אוסף של תמונות שצילמנו נניח מכונית שנוסעת לאורך רחוב, והתמונות התפזרו על הרצפה, נוכל לסדרן מחדש גם אם לא מצוין באיזה זמן צולמה כל תמונה. אבל אני טוען שאם נצלם (או נסריט) למשל זבוב שעף, לא נוכל לסדר את התמונות בשל כך שהמעוף שלא אינו בתנועה קצובה או מואצת בקו ישר, בוודאי בתנועת חלקיק או בתנועה בראונית או אקראית לא נוכל לסדר את התמונות.

 

כל עוד המערכת אינה בשיווי משקל, וקיים מצב בו המערכת יכולה להתקיים באי סדר יותר גדול, יהיה שינוי

 

עניין של שיווי משקל הוא עניין תרמודינמי, הוא לא קריטי לעצם התנועה.

 

ממשי או מדומה? תיכף.

 

אני חושב שהוא ממשי 

 

זמן הוא יחסי, מעצם ההגדרה שלו כפונקציה של שינוי. 

 

נראה לי שבעזרת אינשטיין

 

המשכי או נקודתי? המשכי בעולם הפיסיקאלי המוכר. אבל אם חושבים על אור כחלקיק שנע במהירות האור (וכמשהו שלא יודע להאיץ או להאט (אלא בתווך שונה), ולא כהפרעה אנרגטית במרחב), יכול להיות שיש הגיון להגיד שהוא נקודתי.

 

נראה לי נקודתי, ברור שבפרקי זמן גדולים אנחנו חשים אותו כרצף.

 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה   מחק תגובה

 




גכעמדכעמדכממשתמש מאומת (האתר שלי) , 02:57 16/9/2018:
לחזור אחורה בזמן? no can do. זמן נגזר משינויים באנטרופיה, והשינויים יכולים "לזרום"מבחינה אנרגטית רק בכיוון אחד.  

 

האם הזמן נגזר מהאנטרופיה? אולי האנטרופיה נגזרת מהזמן? אני חושב שזמן הוא פרמטר בסיסי יותר מאנטרופיה. אני פיתחתי תיאוריה ארבעה-מימדית שבה המימד הרביעי אינו זמן אלא פוטנציאל המתבטא בצבע, ובו פרמטרים של זמן, מטען, מסה וקורדינטות המרחב.

 

רגע, אם נטוס מהר בחלל ונשוב לכדור הארץ, או נחיה בראש מגדל, חשופים לתאוצה שונה, נחזור אתמול ביחס למחרתיים? לא. היקום רציף, גם אם התאוצה מעוותת אותו.

 

"היקום רציף",  אתה מתכוון שהמרחב רציף. אני דווקא חושב שהמרחב בדיד כשם שהחומר בדיד (קוונטי).

ממשי או מדומה? זמן הוא סקלר. לא וקטור. שישאר ממשי

הזמן אכן ממשי לדעתי, אף על פי שאצל מינקובסקי ואיינשטיין יש ציר זמן מדומה.

זו כאמור דעתי, גם אין כיום אחדות דעים מדעית בקשר לזמן.

 

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה