שעת בוקר. חג הסוכות. לא מכבר שלחתי אימיילים לשותפים בקידום הפרויקט. פגישה טובה גם נערכה שלשום לגיבוש והערכה של אופן ההתקדמות.
בשעות אחר הצהריים שלאחר הפגישה החלטתי לגשת לספריה ולחפש את הספר אותו קרא 25 פעמים. 25 פעמים?????
אני ניגש שוב ומדליק את הטלוויזיה והממיר. הרי הקלטתי את התוכנית עליו שהופקה לפני 6 שנים ושודרה עכשיו בשנית לאחר שזכה בפרס נובל.
בסרט רואים אותו ואת המנחה נמצאים בחנות לספרים יד שניה במושב צרופה, הם עומדים ליד ספרים ישנים של ז'ול ורן, "הנה הספר, אומר דן, זהו "אי התעלומות" שנקרא קודם "אי התעלומה".
עמדתי ליד מדפי הספרים בספריה, מחפש הייתי את "אי התעלומות". אין זכר לסופר ז'ול ורן. אני שואל את הספרנית היכן ספריו. "זה באות ו', היא אומרת, אבל בספריית הילדים…". כנראה שכשאנו מתבגרים נגמרות לרבים התעלומות, ההרפתקאות, המסעות לגילוי יבשות רחוקות, מסעות בכדור פורח, בגילוי החלל ומעמקי הים, כל שסיפר בספריו ז'ול ורן.
מצאתי את הספר בספריית הילדים, השאלתי אותו אולי גם ילדי יקראו בו, לא צריך 25 פעם כמו פרופ' דן שכטמן, מספיקה קריאה אחת.
על התגלית של פרופ' דן שכטמן שמעתי רק לאחר שסיימתי את לימודי הפיסיקה באוניברסיטה. היו אלה בעצם בדיוק אותן שנים של המהפכה, אמצע שנות השמונים, אבל בשיעורים במצב מוצק, שם לימדו על גבישים ומתכות וסריג בראווה, fcc , bcc ועוד ביטויים, לא שמענו כלל על
גביש כמו-מחזורי ( quasi-crystals (מעין-גביש)), אותם גילה פרופ' שכטמן.
אנחנו תיארנו גביש לפי תא היחידה שלו. למשל נניח שתא היחידה הוא קוביה, שבכל קודקוד יש אטום. וכל הגביש מורכב מאוסף של תאי יחידה ה"דבוקים" האחד לשני ויוצרים את הגביש. גביש כזה נקרא גביש קובי פשוט:
והנה תצלום שצילמתי עכשיו של גביש מלבני:
בסרט מספר פרופ' שכטמן על הגילוי המפתיע בשנת 1982. הוא הסתכל במיקרוסקופ האלקטרוני ופתאום ראה תמונת דיפרקציה של גביש בעל סימטריה שונה מהמקובל.
עד לרגעים אלו היה ידוע שלגבישים ישנן סמטריות מסוימות אבל לא סימטריה על בסיס 5. הרי גבישים צריכים להיות מסודרים כך שכל תא יצטרף לתא אחר ואוסף תאים יצרו משטח, ומרחב. אם נרצה לרצף משטח, או את הבית לדוגמא, הרי שנעדיף שהמרצפות יהיו רבועיות, אבל אם ניקח מרצפות מחומשות נראה שזה בלתי אפשרי.
נראה לדוגמא ריצוף בעזרת מרצפת משולשת:
הוספפתי בתוכה עוד שני משולשים ליופי.
עכשיו ניקח ונוסיף עוד 5 מרצפות כאלה כאשר כל אחת מסובבת בזוית של 60 מעלות מקודמתה:
קבלנו גם שני מגני דוד. ששת המרצפות המשולשלות יוצרות משושה שגם הוא יכול להיות אריח בודד. נצרף אריח משושה אחד למשנהו:
ואריח משושה שלישי:
וכן הלאה עד לריצוף המשטח המיועד. אבל מה קורה בסמטריה של מחומשים, סמטריה בבסיס 5:
ניתן לראות שסימטריה כזו לא יכולה לרצף את המישור. וכן היתה הבעיה שבגללה לא האמינו לפרופ' שכטמן, סילקו אותו מקבוצת המחקר
ופרופ' לינוס פאולינג אף טען בכנסים ש- "לא יכולים להיות מעין-גבישים אבל יכולים להיות מעין-מדענים". פרופ' לינוס פאולינג היה מדען שזכה בשני פרסי נובל גם לכימיה וגם לשלום, והיה שם דבר בנושא הגבישים.
(דרך אגב, גם אני הצלחתי להגיע לעניין מסוים שפרופ' לינוס פאולינג חקר ולא הצליח להגיע, והצגתי זאת בכנס הבינלאומי שקיימה האגודה הישראלית לכימיה בשנת 2004, מדובר במספרי הקסם של הגרעין).
ותמונה שצילמתי הבוקר של סימטריה מחומשת בעלי הכותרת של פרח:
אין על הטבע.. איזה יופי.
לעומת זאת במרחב כן ניתן לקבל גביש בעל סימטריה מחומשת. כפי שניתן לראות בדוגמא הבאה של Quasicrystal של Ho-Mg-Zn:
מתוך ויקיפדיה
ותמונה אחרונה מויקיפדיה של מבנה של quasicrystal (מעין-גביש):
אז שיהיה במזל טוב לפרופ' שכטמן על הזכיה בפרס נובל, ואני אפנה לאי התעלומות….
פעם חשבו שכדהא שטוח, והוא נישא על צב.
הבעיה שמדענים לא זוכרים את זה, וכל דבר חדש נתקל בהתנגדות.
איזה יופי
ממליצה
<a target=_blank href="Take Target=_BLANK class=msg>http://www.youtube.com/watch?v=BwNrmYRiX_o">Take Five
תודה רבה ואיזה קטע מוסיקלי נהדר. שוב תודה.
עיקר שכחתי, הקטע הזה של דייב ברובק בנוי על מחישה רבעים לתיבה במקום 4 כמקובל… מביני המוסיקה בינינו אפילו יכולים לחוש בהבדל
תודה רבה.
אני קראתי את "אי התעלומות" של ורן כספר הראשון שאני קורא מאת ורן.
אחר כך קראתי עוד כמה עשרות שלו. אולי 70.
רק כשהתבגרתי שמעתי על זה שהוא היה אנטישמי, וגם אבא די גרוע.
והתאכזבתי שהאיש היה לי למודל.
אגב, אפשר לראות בחלק מהספרים שלו שהיכן שהוא מתאר דמות יהודית – הוא תמיד מתאר אותה כרודפת בצע.
אני לא חושב שזה מוריד מגדולת הכתיבה של ורן, ואני לא חושב שצריך להחרים אותו או משהו כזה. אבל אני כן חושב שזה מאכזב שדמות כזו הייתה גזענית, ושצריך לזכור את זה כשקוראים את הספרים שלו.
אגב, "אי התעלומות" הוא הספר הכי טוב שקראתי אצלו, והוא מחבר בין שני ספרים אחרים. "20 אלף מיל מתחת למים" וגם "הרפתקאות רב החובל גרנט". ככה שזה שהוא היה הספר הראשון שקראתי – גרם לי לקרוא את הדברים במין סדר הפוך. כי רק אחר כך קראתי את הספרים שהובילו אל הספר הזה.
עוד ספר טוב שהיה לו זה "רב חובל בן 15".
כל הכבוד לך. זכור לי שקראתי ספרים העוסקים בהמצאות וגילויים ובמדע אבל פחות בהרפתקאות. מספרי ז’ול ורן קראתי אחדים. יצר ההרפתקנות פרץ אצלי בשלב הרבה יותר מאוחר.
לגבי היותו גזען ואנטישמי. אני חושב שהוא תיאר את המציאות. לעם היהודי יש הישגים מדעיים נכבדים, ואחוז גבוה מזוכי פרס נובל הם יהודים, מצד שני יש לעם היהודי את הנוכלים הכי גדולים כי את הגניוס היהודי הם מפנים למטרות של עשיית כסף ברמאות. למשל לאחרונה היה זה ברנרד מיידוף שהונה ב- 65 מיליארד דולר (ונחשבת להונאת הפונזי הגדולה ביותר בהיסטוריה).
אז על מי אתה חושב יכתבו את הספר הבא על איזה נוכל גדול? -בודאי שיהיה זה יהודי.
היהודים בגולה עסקו בהלוואות בריבית ובמסחר מאחר שלא היו בעלי אדמות, ניצלו את יתרונם השיכלי, וכך התפתחו ביניהם גם נוכלים.
הדבר הזה מתבטא במספר עורכי הדין בישראל, שלא חסרה להם עבודה כי אחד תובע את השני. בעוד שבשנת 1950 היה עורך דין אחד על כל 1687 אזרחים הרי שכיום יש עורך דין אחד לכל 183 אזרחים. בטח שיא עולמי.
באמת הזכרת לי שלא ראיתי אף ספר על מיידוף.
יהיה מעניין לקרוא אחד כזה 😉
בדקתי באמזון וכבר נכתבו עליו בסביבות 25 ספרים.
אחת מכותרות הספרים: הסיפור המעודכן, איך מיידוף רימה את העולם.
מאלף ומרתק כתמיד.
תודה!
שלחתי אליך עוד קורא מתעניין. בשני התחומים שלך. המדעי (בעיני הוא בעיקר אמנותי) והכלכלי.
את בני הבכור.
תודה רבבבבבהההה.
חשבתי עליך שכשמעתי על הזכיה בפרס נובל. אמנם אני לא מבין עד הסוף את התחום שלך (אפילו לא קצת. זה פשוט יפה בעיני), אבל זה נראה לי נושק ברמות מסוימות.
אווו, תודה רבה.
האלגוריתם אכן מספק לעיתים תבנית סמטרית, מחזורית או פרקטלית. יש דימיון.
כששמעתי על הזכיה שלו, ישר חשבתי עליך. ותארתי לעצמי שזה אומר לך הרבה יותר ממה שלי זה אומר.
האמת היא שאתה מקסים אותי בהתרגשות שלך מהטבע.
תודה רבה.
לרגש יש הרבה חסרונות בעולם האנושי, אבל כלפי עולם הטבע זה יתרון.
הסבר מושקע… המקרה הנ"ל מראה שאין לאיש מונופול על החוכמה/אמת… וחשיבה מדעית אמיתית צריכה להשאיר מקום לספק, בפרט בתחומים שהם לא לגמרי מדוייקים (במובן זה שהם מבוססים על הנחות/תיאוריות מסויימות שהן לא אקסיומות).
תודה רבה.
תגובתך נכונה מאוד ואין בפי ולו מילה אחת להוסיף לדברים.
תמיד אני מרגישה טיפה לא נוח לקרוא איך מדען אחר כותב מהלב. אתה מכיר את התחושה? כי גם אני כותבת ככה, זה כמו תמונת ראי מסויימת.
ועם התחושה מאוד אהבתי מה שכתבת. זה מזכיר לי צללים מהעבר הפיסיקלי שלי. (אולי בגלל זה התחושה).
תודה רבה.
שמחתי לגלות את הבלוג שלך.
הסתכלות ראשונית בבלוג עוררה בי אסוציאציה לדברי הפילוסןף הבריטי ברטראנד ראסל: "המתמטיקה, כשמסתכלים בה מצדה הנכון, יש בה לא רק אמת כי אם גם יופי – יופי קר וחסכני כמו בפיסול.
ברוך הבא.
נכון, יש בה יופי רב. תודה.