קצת עדכונים.
המשא ומתן עם נציג המשקיעים מתנהל בהצלחה. מבצעים בחינה מדוקודת של הפרויקט וההון הרוחני.
לרשימת הבקשות לפטנט שהגשתי כבר (בקשה זמנית בארה"ב, בקשה מלאה בארה"ב ולאחריה גם בקשה בישראל) התווספה לה השבוע גם בקשה שקרויה PCT שהיא בקשה בינלאומית לפטנט. קיימת אמנה בין 145 מדינות שישראל חברה בהן, המשתפות פעולה בקשר לפטנט הבינלאומי. מרגע הגשת ה-PCT ישנם 30 חודשים שניתן להגיש בקשה לפטנט בכל אחת מהארצות החתומות על האמנה. במידה וה- PCT מסתמך על תאריך הגשה של בקשה קודמת (קרי: דין קדימה) הרי שהמועד המחושב הוא מתאריך הגשת הבקשה המוקדמת. אין זה מספיק להגיש רק בקשה בינלאומית אלא שבמהלך 30 החודשים עוברים לשלב לאומי וצריך להגיש בקשה לפטנט בכל ארץ וארץ…וצריך להיות מיליונר בשביל זה. אני מעריך שסל הבקשות לפטנטים שהכנתי עד עתה לפרויט הזה, היה עולה אצל עורך פטנטים בסביבות 22-25 אלף דולר. לאחר שמגישים PCT (וניתן גם להגיש בארץ, ישנה מחלקה מיוחדת לשם כך) נערך חיפוש בינלאומי על ידי הבוחן. הוא נערך עד 18 חודשים מתאריך ההגשה או מתאריך הבכורה (אם הוגשה גם בקשה קודמת במהלך 12 החודשים הקודמים ל- PCT, וה- PCT מציין תאריך זה כתאריך הראשוני).
היה מאוד מרגש להגיש את הבקשה, הרי כתבתי אותה בעצמי אודות רעיון שלי, הרגשה של יצירה. כמו איזה תינוק שנולד.
ישראל היא מובילה בעולם בתחום הזה. היחס בין מספר בקשות PCT בשלב הלאומי, לבין הבקשות המוגשות בישראל הוא הגבוה בעולם . למה הכוונה? – אם חברה בינלאומית כמו מייקרוסופט לדוגמא רשמה בארה"ב PCT, הרי שתוך 30 חודשים הם מגישים בקשות לאומיות לפטנט ביתר הארצות מחוץ לארה"ב. לדוגמא הם יכולים לרשום בקשה בישראל ואז הם יהיו מוגנים בישראל.
ולמה אנחנו ראשונים בעולם? אם נסתכל בגרף הבא של רשות הפטנטים נראה שישנם הרבה יותר בקשות PCT בשלב הלאומי, כלומר הרבה חברות מחוץ לארץ שרושמות כאן פטנט בכדי להגן על מוצריהם, מאשר בקשות לפטנט שנרשמו. היחס הזה של בערך 1:4 הוא הטוב בעולם.
ניתן להבחין זאת גם בגרף הבא שבעמוד מס' 2 , בנתונים שנלקחו מהאיחוד האירופי. ניתן להבחין שאנחנו גוברים גם על ארה"ב וגם על האיחוד האירופי.
מצטער שאני נמנע להכנס לפירוט בפרויקט, בפטנט ובכל התהליך של המשא ומתן שבוודאי יותר מעניינים מעובדות יבשות, זה בטח יגיע בהמשך.
בכל אופן ריכזתי עוד כמה טיפים בהמשך לפוסטים שרשמתי בעבר: זה וזה בעת הקמת פרויקט:
– כסף מזומן
– לכל צד יהיה עו"ד מיצג לחתימת החוזה וליעוץ.
– זהירות מיציאה מוקדמת מדי לתקשורת כשהמוצר לא מוכן
– לחברה יהיו עו"ד ורואה חשבון הטובים ביותר האפשריים
– העיקר – פרסום ושיווק
– מיקוד
– צוות
– זהירות בחלוקת המניות. נתת מראש 50% אתה במיעוט.
– עמידה בלוח זמנים
– גמישות
– המזומן הוא המלך.
– נותנים לך כסף כשיש לך (הבנק)
– לגייס כסף כשאתה לא צריך אותו ולא כשאתה צריך (בגלל הסעיף הקודם).
זהו בינתיים ארחיב בהמשך.
עוד לא הוחלט במערכת 
בעצם, כשחושבים על זה… המרצה שלימד אותנו לעשות הגשה ראשונית של פטנט צדק כשהוא לימד אותנו את זה (הוא אמר לנו בחיים לא לבקש לעשות פטנט ממש). כי ככה יש לך שנתיים לנסות למכור את הפטנט שלך לגוף גדול בכל סכום שתרצה, ואז אתה יוצא מורווח עם הכסף, בעוד שבקשת פטנט בכל מדינה זה לא משהו שאתה כאדם קטן יכול להתמודד איתו.
ת’כלס, נניח שחברה גדולה מציעה לך עכשיו כמה מליונים תמורת הפטנט שלך – לא תמכור אותו?
ישנם אי דיוקים.
מה שהוא כנראה התכוון זה לרשום תחילה בקשה זמנית לפטנט בארה"ב.
היא הכי זולה ויש לך שנה עד לרישום הבקשה המלאה או הבקשה הבינלאומית.
הבעיה עם הבקשה הזמנית (בארה"ב) שתוקפה הוא רק שנה.
לכן הדרך הנכונה היא לרשום בקשה זמנית ובתוך השנה לרשום בקשה מלאה ועם יש כסף אז בקשה בינלאומית.
הסיכוי למכור בקשה לפטנט הוא נמוך מאוד מאחר שאין וודאות שיתקבל פטנט כי עדיין לא נערכה בחינה. בוודאי אם עוד אין מוצר שנמכר בשוק.
אם יציעו מיליונים בוודאי שאמכור (זה עדיין לא פטנט אלא בקשות לפטנט).
לכן יש יתרון ברישום בקשה בינלאומית כי לאחר 18 חודשים מהגשת הבקשה הראשונה אתה מקבל תוצאות חיפוש שמבצע הבוחן, ואתה יכול כבר לקבל תמונה טובה על איכות הפטנט.
איזה מרגש. שיהיה בהצלחה. אני מחזיק אצבעות.
מרגש ומפחיד שהרי בשביל לגייס כסף לפרויקט נאלצתי לשלוח את כל החומר לאנשים זרים. לא פשוט בכלל. תודה על תגובתך.
לא ככ הבנתי למה ישראל מובילה בתחום הגשות פטנטים
בקשות לפטנט מתקבלות מחברות ואזרחים תושבי ישראל, ומנגד מחברות ואזרחים מחו"ל. היחס בין הבקשות הנרשמות על ידי ישראלים לבין הבקשות מחו"ל הוא פער גדול לטובת ההגשה מחו"ל.
הבקשה הבינלאומית שלי קבלה מספר סידורי 229 לשנת 2012, כאשר עברה כמעט חצי שנה זאת אומרת שמוגשות בממוצע 500 בקשות PCT על ידי ישראלים. מצד שני מוגשות בישראל בסה"כ כ- 6000 בקשות PCT.
כלומר חברות מחו"ל רושמות כאן הרבה יותר בקשות מאשר השוק הישראלי רושם. בנוסף גם היחס בין הבקשות הרגילות לבקשות הבינלאומיות כפי שציינתי מראה על יתרון ברור של בקשות שנרשמו על ידי חברות מחו"ל.
גם היחס בין מספר הבקשות לפטנט המוגשות לבין מס’ התושבים בישראל אף הוא גבוה.
למשל בארה"ב, מספר הבקשות מחוץ לארה"ב ביחס לבקשות של אמריקאים הוא 1:1. כרבע מיליון בקשות של אמריקאים הוגשו בשנת 2011 ורבע מיליון בקשות מחוץ לארה"ב.
תודה על שאלתך.
הראש היהודי ממציא לנו <a class="l" style="color: #1122cc; cursor: pointer;" href="פטנטיםhttp://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99+%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8+youtube%2C+%D7%A9%D7%99%D7%A8+%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D&source=web&cd=1&ved=0CE8QtwIwAA&url=http%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3Dc3Mm0Bxpsns&ei=IzvcT62cOsza4QTupqzeCg&usg=AFQjCNF3aeSxJWngD1EWMimabhW7PNlRfg&sig2=jBwCTpQBTeak-PLLooLjzg">פטנטים</em>
תודה רבה. תמיד חשבתי שזה שיר של בומבה צור ז"ל.
היה כייף לשמוע.
מזמן לא עידכנת
תודה, מקווה שבקרוב.
יפה שאתה כותב בעצמך את בקשות ההפטנט. אני שמקבל עורכי פטנטים מהמוסד, בלאו הכי כותב את רוב הפטנט, כי עורכי הפטנטים לא בקיאים בתחום שלי.
בעיית התשלום לעורכי פטנטים מתגמדת לעומת העלות של רישום הפטנט בכל המדינות. אם עד אז אין לך משקיע, אתה חייב להיות מליונר בעצמך.
בהצלחה
מצוין, כמה שתהיה יותר מעורב ברישום הפטנט כך הוא יהיה טוב יותר. בתחילת דרכי הסתמכתי ביחוד על עורכי הפטנטים, הבעיה שכמו בכל תחום יש טובים יותר וטובים פחות. לשימחתי הבקשה הראשונה נכתבה היטב וזכיתי לפטנט אבל בבקשה השניה נעשתה טעות רצינית וגם העלות של הכתיבה היתה ענקית כך שכעבור מספר שנים כבר לא המשכתי את התהליך. לצערי גיליתי שישנה חברה המשתמשת ברעיון שלי ואפילו קיבלה על כך פטנט כשטענה שהוא מתקדם מבקשתי. לו היה לי פטנט הייתי יכול להרוויח עליו עכשיו. את הבקשות האחרונות כתבתי בעצמי וגם עבדתי מעט בעבר במשרד עורכי פטנטים.
זה באמת מאוד יקר לרשום בכמה מדינות. אבל יש עכשיו עוד 29.5 חודשים לכך.
אם אשיג מימון ארשום במספר גדול של ארצות ואם לו ארשום לפחות באירופה ואולי גם במדינה או שתיים במזרח.
צ"ל לא.
גם אני בזמנו כשהגשתי את הפטנט שלי (שבנתיים כבר אושר) כמובן שמעתי על הPCT והחלטתי לא לנסות בכלל כי כמו שכתבת צריך להיות ’מיליונר’ בשביל זה. גם לא היו אז לי משקיעים וצוות. מה שעגום הוא… שחלפו כמה שנים עדיין אין לי משקיעים וצוות… והרעיון (שלדעתי הוא חשוב ביותר לחלק משמעותי באוכלוסית העולם) ממשיך לשבת ב’מגירה’ (או אצלי בראש (וחלקו רשום בפטנט)), אבל אני ממשיך לנסות להתקדם ואני שמח לקרא שאתה לפחות ’רץ’ קדימה.
יפה מאוד שאושר לך הפטנט.
אני מקווה שרשמת אותו בארה"ב כי שם יש שוק גדול הרבה יותר מאשר בישראל.
באחד הפוסטים הקודמים שרשמתי, כתבתי שהמומלץ ביותר לממציא הוא למצוא חברה בסדר גודל בינוני אשר תוכל גם ליצר וגם לשווק את המוצר, למכור להם רשיון או לקבל אחוזים מהמכירות.
בנוסף יש לך אפשרות לנסות ולמכור את הפטנט. וגם להציע אותו למכירה במכירות פומביות בינלאומיות. וכמו כן ישנן חברות שמתמחות במכירה וקניה של פטנטים. תחפש באינטרנט בחור בשם יוסי קסלר הוא מנכ"ל של אחת החברות.
מה שחשוב במכירת פטנט הוא מספר הציטוטים שלו, כי החבר’ה האלה בוחנים אפשרות הפרה של הפטנט.
אכן בארה"ב אושר (הגשתי בזמנו בעוד מקומות).
פונים ופנו אלי חברות שמעוניינות לסייע במכירת הפטנט (חברה ’עקשנית’ אחת שולחת לי דואר (אלי הביתה) כל שנה).
הפטנט שלי כבר צוטט בבקשות אחרות. בכל מקרה, חשבתי בזמנו לפנות לחברות בינוניות-קטנות בארץ, אבל הרושם (שלי) היה שאין עם מי לדבר… (אולי לא ניסיתי מספיק, כי זו לא הדרך הראשית שלי) .והאמת שזה יותר מורכב. אני לא בטוח שהפטנט הוא מושלם, כלומר יש בו ’חורים’. העיקר בכל מקרה נמצא אצלי בראש, זה המכלול של הרעיון/ות ולא פחות חשוב גם האיך – שאני רוצה ליישם, לכן ניסיתי ואני עדיין מנסה למצא שותפים כדי להרים את המיזם. נכון לעכשיו עדיין בלי תוצאות (קצת מזכיר את ’ההצלחה’ שלי בנושא מציאת זוגיות… , אבל אני לא פסימי! ).
יופי, ארה"ב זה טוב.
אם פונות אליך חברות, תבדוק זאת אבל אל תחתום על שום דבר מולם ללא עורך דין.
תפנה גם לעו"ד יוסי קסלר שהוא הבעלים של חברה העוסקת במכירת פטנטים, כאן בארץ.
תפנה לחברה שיכולה לייצר ולשווק.
לכל פטנט אפשר לכתוב גם פטנט המשך, תבדוק זאת.
לכל פטנט יש תאריך תפוגה ולכן אל תוותר.
הרעיון שלי הוא רעיון אינטרנטי, כך שהייצור הוא בעיקר כתיבת קוד והשיווק רובו יעשה גם ברשת.
לגבי תאריך התפוגה, כן אני יודע.. זה די מתסכל אותי שעוד לא הצלחתי לממש, כי, כמו שכתבתי, אני חושב שעם כל הצניעות הראוייה ("אל יתהלל חוגר כמפתח" למרות שאני כן מפתח תוכנה ) החברה האנושית מפסידה רעיון טוב… עם תרומה גדולה לפתרון בעיה מסויימת. כרגע אני לא חושב על למכור. עשיתי את הפטנט בעיקר כדי להגן על הרעיון וכדי שאוכל ליישם אותו.
אבל אני שמח שאתה מתקדם. ממה שאני ראיתי לפחות (וזו תמונה חלקית,מן הסתם), בסופו של דבר העיקר זה להביא מוצר עובד לשוק. פטנט הוא רק כלי עזר, כך אני ראיתי אותו ולכן גם לא השקעתי מעל ומעבר בו (למרות שזה עדיין בהחלט לא היה זול בכלל). אם יש לך משקיע, זה דבר אחר.
אם זה אינטרנטי אתה יכול למצוא תכנת כשותף. הוא יבצע את העבודה תמורת אחוזים מהשותפות או מהחברה שתוקם(מניות).
עדיף למכור מאשר לאבד את הפטנט. אם קראת באחד הפוסטים שלי הקודמים כתבתי על בית הקברות של הפטנטים. כאלה שלא מצליחים להגיע לפטנט, כאלה שנתקעים בלי כסף לרישום אגרות או להגנה. אל תפספס, תנסה למכור עד שתגיע לשלב שיהיה לך קונה ועד למועד החתימה אתה לא מחויב לכלום.
ברור שכל אחד רושם פטנט בשביל ליישם אותו. אבל היישום קשה הוא, ואם מישהו רוצה לקנות – אז תמכור.
מאוד מרגש.
אני מבינה את התחושה שזה משהו כמו תינוק.
מאחלת לך שזה יהיה תינוק גדול ובריא. שישגשג.
תודה רבה.
בהצלחה !
וזה באמת הרגש…
תודה רבה.
בהצלחה
תודה רבה.
סתם כי אני עובד במשרד עורכי פטנטים, רציתי לתקן אותך ויש 30 חודשים מרגע הגשת הבקשה הראשונית (Provisional לרוב) לעבור לשלב הלאומי ולא 30 חודשים מהגשת ה-PCT.
ל-PCT יש 30 חודש מרגע הגשת הבקשה.
במידה והוגשה קודם בקשה מיקדמית (זמנית או Utility) ניתן לבקש דין קדימה לתאריך הבקשה המיקדמית תוך שנה מרגע הגשתה. אז מניין 30 החודשים נספרים מתאריך הבכורה של הבקשה המיקדמית.
במיקרה הספציפי הזה שלי, אמנם הגשתי בקשה זמנית ולאחריה תוך פחות משנה בקשה רגילה (Utility) בארה"ב, אבל את ה- PCT הגשתי יותר מאוחר. לכן יש לי 30 חודש מרגע הגשת PCT כי הוא לא מסתמך על תאריכים קודמים. הערה – זה אפשרי כל עוד הבקשות הקודמות לא פורסמו.
ברוך הבא ותודה על התגובה. הוספתי כמה מילים לפוסט כדי שיסביר יותר את ההליך השיגרתי (יש הסבר בהקשר לחיפוש אבל לא בהקשר להגשה).